האוגר הוא מכרסם ממשפחת האוגריים ומקורו במזרח התיכון. שמו של האוגר הוא תוצאה מנטייתו לאגור מזון בלחייו, באמצעות כיסים הנמשכים מחלל הפה ועד לכתפיו של האוגר. לאחר שהוא אוגר את מזונו הוא פולט את המזון שאגר במקום הנוח לו ביותר.

אורכו כ-17 ס''מ, ולמרות אוזניו הקטנות, חושי השמיעה והריח שלו מפותחים מאוד, בעוד חוש הראיה שלו אינו מפותח.

טיפול באוגרים:
כלוב אטום העשוי מפלסטיק קשיח או זכוכית, על מנת שהאוגר לא יכרסם אותו ולא יברח ממנו. הכלוב צריך להכיל משחקים לאוגר כמו גלגל מתכת וצינורות חלולים. בתחתית הכלוב יש למלא בנסורת ולהחליפה לעיתיים קרובות.

בטבע, האוגרים למעשה אוכלים כל דבר, כאשר בהיותם בכלוב יש לתת להם מזון מוכן מיוחד המכיל לפחות 16% חלבונים. אליו ניתן להוסיף מעט ירקות, פירות ולחם מחיטה מלאה
יש לגדל את האוגרים בנפרד אם לא רוצים שיתרבו, ולשים לב לא לגדל נקבות בוגרות יחד בשל נטייתן לתקוף זו את זו . בנוסף, לאחר ההזדווגות הנקבה נוטה לתקוף את הזכר ולכן יש להרחיקו ממנה לאחר ההזדווגות.
האוגר מגיע לבגרות מינית בהיותו בן 11 שבועות ועונת הייחום שלו היא בחורף וההיריון שלו הוא הקצר ביותר במשפחת היונקים ונמשך 16 יום. בכל המלטה נולדים בין 5 ל 10 אוגרים, הם נולדים עיוורים וערומים במשקל כ-2 גרם.

לאחר ההמלטה יש להשאיר בכלוב מים ומזון ולא להפריע לנקבה ולגורים לפחות שבוע שלם. אם יופרעו, האם עלולה לאכול את גוריה.

דגשים:
האוגר פעיל בלילה וישן ביום. רצוי לא להעיר אותו משנתו כי הוא עלול לנשוך.
להיזהר בהחזקת האוגר שלא להפילו כי הוא עלול להיפגע.
בעת סכנה, האם דוחפת את הגורים לכיסיה כדי להגן עליהם, לא תמיד תוצאה של הליך זה טובה, ויכולה להסתיים במותם של הגורים, לכן יש להקפיד לא להבהיל אם טרייה.
לא להחזיק אוגר מהעורף כשגופו באוויר כי הוא יכול להסתובב במהירות  ולנשוך.
תוחלת חייו של אוגר קצרה, בין שנה לשנתיים וחצי.
יש לשים לב לשינויים בהרגלי חייו של האוגר (ירידה בתיאבון, הפרשות וכו') המהווים סימנים ברורים למחלה.