צילום: גיל לוין

הסוס זקוק להכנה אקטיבית לקראת החורף. ממדיו המפותחים ומנגנון ויסות החום בגופו, דורשים הקפדה יתרה על תנאים נאותים עוד בטרם ירד הגשם הראשון, לא כל שכן כאשר מדובר בסייח.

בחודשי הסתיו, אפוא, מומלץ לגרום לסוס (או לחמור, אגב) להגדיל את נפח גופם באמצעות האבסה והגדלת כמות המזון היומית, אך במידה.

מכאן מתחיל הטיפול בסביבת המחייה, שחייבת להישאר מוגנת ויבשה מפני רוחות וגשמים. אסור שיהיו בה מים עומדים, ולשם כך ראוי לנקות אותה בתדירות גבוהה ולהקפיד, בנוסף, על ניקוי פרסותיו של הסוס.

חשוב ביותר: חום הגוף

טמפרטורת הסביבה הנוחה ביותר לסוס נעה בין מעלה אחת לעשר מעלות, בהתאם לגילו ולכמות השומן שבגופו. מתחת לרף הנ"ל, נפגע חילוף החומרים של הסוס והוא אינו יכול לייצר בעצמו חום גוף כדי לחיות. הדברים אמורים גם לגבי רוחות ולחות, שביכולתן להעצים את סבלו של הסוס ממזג אוויר חורפי.

רצוי לבדוק את חום גופו של הסוס בסיוע מדחום רקטלי. אם חום גופו מעל 39 מעלות, יתכן והוא "בדרך" למחלה. במקרים נדירים, חום גופו יירד אל מתחת ל-36 מעלות.

לבד מכל אלה, יש לספק לסוס חציר ושעורה באיכות טובה, שיספקו את החלבונים והוויטמינים שהוא זקוק להם, ולדאוג למים זמינים בכל עת. סוסים חייבים לשתות מים בחורף כדי להגביר את המטבוליזם ולהתחמם. מאידך, חשוב להימנע מלתת להם לשתות מים קרים, ולשמור על שבע מעלות למי השתייה.

די לסוסים לשהות במתחם בן שלושה כיווני אוויר סגורים, והם אינם חייבים מקום סגור כאורווה, למשל.

באם הוחלט לרכוב על הסוס על גבי משטח אספלט, רצוי להיזהר מאוד שלא להחליק עם הסוס. באופן כללי, כדאי לוודא שתנאי הרכיבה נאותים ולא מסכנים את הרוכב ואת הסוס בכלל ובחורף בפרט, שכן בוץ עמוק או משטח חלק מגדילים את הסיכון להחלקה ולפציעה של הסוס. כך גם לגבי ציוד הרכיבה, שעליו להישאר יבש.