צילום: גיל לוין

על-פי ההערכות, מדי שנה מאות סוסים וחמורים עוברים התעללות, ורק כמה עשרות מהם מגיעים לבתי מחסה וניצלים.

מדובר בנושא כואב, בעייתי ומורכב, שלא פעם מידרדר לתחתית סדרי העדיפויות של הרשויות והביורוקרטיה. חוק צער בעלי חיים מתיר למשרד החקלאות, הממונה על הנושא, להחרים סוס (או חמור) שבעליו – או עוברי אורח – פוגעים ומתעללים בהם. אך למרות זאת, לא אחת את העבודה ה"שחורה" מבצעות עמותות בעלי החיים, או אזרחים שאכפת להם.

מתוך המקרים הרבים בשלוש השנים האחרונות, זכורים שניים מתוקשרים: בשנת 2008 צפה מחלוקת בין פעילי בעלי החיים בתל-אביב לעגלונים המבצעים הובלות עם סוס הרתום לעגלה ברחבי תל-אביב. הראשונים האשימו את האחרונים בהזנחה מתמשכת של הסוסים, ואלה הכריזו בתגובה כי לא יתנו יד לפגיעה בפרנסתם.

מקרה נוסף, ארע שנה מוקדם יותר, כאשר סוס גדול נדרס בידי נהג מכונית פרטית, ונותר לדמם על כביש בינעירוני סואן. מכבי האש שהוזעקו למקום על-ידי המשטרה, פינו את הסוס הפצוע בסילוני מים, לאחר שלטענתם השתולל וסיכן חיי אדם. הביצוע תועד בסרטון וידאו ברשת האינטרנט.

לבד ממשרד החקלאות והשירותים הווטרינריים הפועלים מתוקף החוק, ישנם בישראל מספר ארגונים ועמותות העוסקים בנושא הסוס והגנתו, ביניהם של העמותה להגנת הסוס, אשר חרתה על דגלה לפעול נגד התעללות בסוסים ובחמורים, ולדאוג לרווחתם ולבריאותם. עשרות אנשים מתנדבים כיום בעמותה, ומטפלים בסוסים מוזנחים, מורעבים, חולים וכאלה שעברו מסכת עינויים.

תנאים טובים- חיה בריאה

כדי להקדים תרופה למכה, ריכזנו עבורכם שורת המלצות ומידע שיסייעו לשמור על בעל החיים האציל הזה. תחילה, התנאים הבסיסיים, ובראשם מבנה האורווה שצריך להתאים לדרישות הסוס ולהכיל מים, אוכל, צל, מחסה מרוח וגשם, אוורור ומתחם יבש לעמידה ולשינה.

גודלה של אורווה אידיאלית הוא 4*4 מטרים. חצר באורווה תתקבל בברכה על-ידי הסוס. על הקירות להיבנות מלבנים בעובי של כ-20 סנטימטר, בעלי עמידות בפני רטיבות. על גג האורווה להיות בגובה של ארבעה מטרים, ולשמור על טמפרטורה קבועה. גג משופע נחשב אידיאלי, שכן הוא מאפשר זרימת אוויר ואור.

רצפת האורווה תונח על קרקע מוצקה ומוגבהת מעט מגובה הקרקע החיצונית. אין לאפשר חדירת רטיבות או החלקה על הרצפה, ויש למנוע העברת חום או קור דרכה כאשר הסוס שוכב. בנוסף חשוב לאפשר ניקוז נוח ומספק, וזאת באמצעות שיפוע קל וחור רחב ליציאת הנוזלים.

יש לרפד את רצפת האורווה, שכן הריפוד מהווה מצע עבור הסוס, מונע לחץ על רגליו וסופג את הרטיבות מהפרשותיו.

רוחב הדלתות באורווה צריך לנוע בין 1.20 ל-2.5 מטרים לפחות, כאשר הדלת מחוברת בציר או באמצעות גלגלי הזזה. קיימת עדיפות לדלתות חצויות, שיתרונן כפול: אוורור בחציין התחתון ומחסום מפני בריחה. בנוסף, רצוי שלא יבלטו אלמנטים שונים מהדלת כלפי חוץ, כדי שהסוס חלילה לא ייפגע או ייתפס בהם. ידיות הדלתות והמנעולים חייבים להיות חזקים וקלים להפעלה. ידית גדולה ולא בולטת תימנע פציעות מהסוס ותקל על בעליו.

בישראל מרבית האורוות פתוחות ולכן יש להקפיד על התנאים באורווה במיוחד במזג אוויר סגרירי וקר. בימים כאלה, יש להגן על החלונות בסורגים וברשת ברזל, ולמקם את החלונות בגובה של 1.6 מטר מהבסיס לקרקע.

בנוסף לתנאי אחזקת הסוסים הכוללים מסתור, מזון, שתיה וטיפול רפואי הולם, יש להקפיד על פעילות גופנית מרבית לסוס. יציאה מהאורווה לטיול, רכיבה ודהירה למען חילוץ עצמות ומניעת התנוונות החיה.

יש להקפיד לשטוף את הסוס לצרכי ניקיון ולצרכי התרעננות וכן להבריש את פרוותו ולהקפיד על ניקיון ושלמות פרסותיו.

משהחלה עונת הקיץ, סובלים סוסים רבים לא רק מהחום הכבד, אלא גם ובעיקר מבעיות עור הכוללות זבובים, יתושים וחרקים שונים ש"מתבייתים" על גופם. אותם יצורים לא זו בלבד שמטרידים את מנוחתם של הסוסים, אלא גם מפיצים מחלות וחיידקים המגבירים גירויים וזיהומים בעור.

עם החרקים שנטפלים אל הסוס בימי הקיץ (ובכלל), נמנים זבוב הסוסים הענק, זבובים שחורים, זבובי בקר, הזבוב הרגיל והמוכר, וגם חרקים שלא תמיד נראים לעין. רבים מהם נושכים, אחרים לא, אך כולם יוצרים בעיות. הזבוב "הרגיל" נוהג להטיל ביצים, ואלה הופכות עם הזמן לתולעים הנכנסות לפצעים הפתוחים בגופו של הסוס, לעיניו ולפיו.

כך נוצר לו מעין מעגל סגור, כאשר הזבובים גורמים לפצעים, והפצעים מושכים אליהם חרקים נוספים המטילים בהם את ביציהם וגורמים לתחושת גרד קשה אצל הסוס. לעיתים, במקרים שבהם הגירוד בלתי נסבל, תולשים הסוסים לעצמם שיער מהגוף, מהרעמה או מהזנב, ומסבים לעצמם פצעים חמורים יותר.