עם התפתחות הקשר בין הסוסים ובני האדם גובר העניין בפסיכולוגיה של הסוס ובמדעי התנהגותו. אין ספק שהרבה מרוכבי הסוסים מוצאים עצמם לעיתים מתוסכלים מהתנהגותו של הסוס.
במאמר הבא ננסה לגעת מעט בנקודת המבט של הסוס על החיים ולהסביר מצבים מסוימים בהתנהגותו הנראים לנו לעיתים תמוהות. מידע זה עשוי לפתור סוגיות שונות בקשר שבין הרוכב לסוס ולמנוע מצבים של התנהגות בעייתית.

ממחקרים רבים אשר נעשו בתחום הפסיכולוגיה של בעלי חיים וביניהם סוסים, עולה כי מוח הסוס בנוי אחרת מזה של בני האדם. חושים בסיסיים כמו ראייה, שמיעה וריח אינם זהים לאלה שלנו, וגורמים לסוס לראות בפרספקטיבה אחרת, לחשוב אחרת וכתוצאה מכך להתנהג אחרת מאיתנו.

שלא כמו בני האדם החושבים מחשבות המתורגמות למילים, חיות ובעיקר סוסים חושבים בתמונות בלבד. מחשבתם מורכבת מתמונה גדולה העמוסה פרטי פרטים, הרבה יותר מאלה שעין אדם מסוגלת לקלוט.

לדוגמה, סוס מסוגל לראות בגווני כחלחל-סגול וירוק-צהבהב בלבד, וזאת מאחר ורשתית עינו בנויה עם פחות חרוטים (מדוכים) מזו של בני האדם. לפיכך, צהוב הוא הצבע הבולט ביותר אצל רוב בעלי החיים וכל דבר צהוב יבלוט מיד ולכן יש להמעיט בשימוש במעילי גשם, מגפיים ומכונות בצבע צהוב בסביבתם.
מבנה עיניו של הסוס הממוקמות בצידי ראשו וגודלן (עין הסוס היא הגדולה ביותר מבין היונקים) מאפשר לו זווית ראייה של כמעט 360 מעלות, ומשאיר 2 נקודות ''שטח מת'' למרחק של 1.80 מ' מקדימה ומאחור בהן אינו מסוגל לראות ולכן בהן מסוכן לעבור מחשש להבהילו.

כחיה הנטרפת בטבע, גם חוש השמיעה של הסוס מפותח פי כמה מזה של בני האדם והם מסוגלים לשמוע צלילים ממרחקים שאוזן האדם לא תקלוט לעולם. הסוס הינו חיה גדולה וכבדה אך רגישה ביותר. בטבע חייב הסוס לדאוג לעצמו ולחבריו לעדר בכל רגע נתון ולא ייטרף, לכן דברים שלבני האדם נראים כמובנים מאליו כגון תנועה פתאומית, רוח, עצמים המונחים בצידי הדרך, הבדלים פתאומיים בין אור וחושך, עלולים להרתיע את הסוס בן רגע ולגרום לו למנוסה פתאומית. צלילים כמו סירנת אמבולנס או שריקת משאית הנוסעת לאחור הינם צלילים גבוהים עולים ויורדים – אותם מתרגם הסוס לצלילי התרעה על סכנה כמו שהוא מכיר אותם מתקשורת בעדר בטבע, ולכן עלול להיבהל בקלות ולברוח.

המחקרים העלו כי ישנם מספר מצבים ברורים אשר על כל רוכב לדעת בהקשר לאיך הסוס חש באותו מצב, ולנסות להימנע מהם עד כמה שניתן ברכיבה או בסביבת הסוסים:
1. השתקפויות נוצצות בתוך שלוליות או על מתכת, במיוחד אם הן מרצדות. כל משטח בוהק עלול להפחיד בעלי חיים.
2. רעש שרשראות
3. חפצי מתכת מקרקשים – שערי ברזל, דלתות הזזה וכל צליל של מתכת נוגעת במתכת.
4. צלילים גבוהים – יבבות סירנה צורמות, צפצוף רכבים הנוסעים לאחור. רעש זה גורם לעצבנות רבה בקרב בעלי חיים.
5. משבי אויר ורוח חזקה נוטים להבהיל סוסים ובקר.
6. בגדים תלויים על גדרות – בעיקר בצבע צהוב שנראה בעיני הסוס כמשהו בוהק ומהווה סכנה.
7. פיסות פלסטיק המתנופף ברוח ומרשרש מרתיע אותם.
8. חפצים קטנים על הרצפה לדוגמה כוס קלקר לבנה המונחת על אדמה בוצית חומה, או בקבוק/פחית זרוקים בצידי הדרך.
9. הבדלים קיצוניים בצבע הציוד.
10. כניסה חשוכה מידי – בעיה היוצרת בעיני הסוס מעבר חד מאור לחושך וגורם לעיוורון זמני של מספר דקות וגורם לסוס לפחד לזוז. (מה שמסביר סוס עקשן שמסרב להיכנס לטריילר)
11. אור בוהק כגון שמש מסנוורת.
12. להבי אויר המסתובבים באיטיות או נעים ברוח יוצרים ניגודיות. מאחר וסוסים רואים ניגודיות באופן שונה מאיתנו, כאשר הלהב זז באיטיות נוצר הבזק אשר מפחיד את הסוס.

רכיבה וטיפול בסוסים מתוך מחשבה על סוגיות אלה יכול למנוע מצבים מיותרים בהם הסוס נבהל ומגיב בצורה שלילית, ואף עשוי לעזור בתכנון טוב יותר של סביבת האורוות.

מתוך הספר ''השפה הסודית של בעלי-החיים'' מאת טמפל גרנדין