צילום: גיל לוין אחת השאלות הנפוצות ביותר בהן נתקל וטרינר בבדיקה של כלב מבוגר היא "האם הכלב רואה?" או "האם ניתן לעשות משהו עם הקטרקט שלו?". השאלה נפוצה כל כך מכיוון שכמעט בכל כלב מבוגר מגיל 7 צפונה וכן בחתולים רבים, עדשת העין נהיית מעט עכורה, בדרך כלל כחלחלה. לעין הבלתי מנוסה נראה הדבר כמו עין אטומה, ורבים (גם רופאים) חושבים זאת לקטרקט.

למרות שמחלת הקטרקט עליה נפרט בהמשך אינה נדירה בכלבים, למרביתם, עכירות זו בד"כ הינה תהליך הזדקנות טבעי של העדשה הנקרא "נוקליאר סקלרוזיס" (nuclear sclerosis). עכירות עקב נוקליאר סקלרוזיס עדשת העין בנויה שכבות שכבות (בדומה לבצל) ובמהלך השנים כל הזמן נוספות שכבות. עם הזמן השכבות הפנימיות (בגרעין העדשה = nucleus) נדחסות ועקב כך נהיות יותר עכורות. ככל שעובר הזמן, העדשה נראית יותר ויותר "מעוננת" אך תמיד היא תישאר בעלת יכולת להעביר אור ולאפשר ראיה. אין טיפול ואין גם צורך בטיפול לנוקליאר סקלרוזיס היות וזהו תהליך טבעי אשר אינו פוגע בתפקוד העין והראיה.



קטרקט לעומת זאת הינו תהליך פתולוגי (חולני) של העדשה הגורם לעכירות קשה אשר במרבית המקרים גורמת לפגיעה משמעותית בראיה עד עיוורון. עכירות עקב קטרקט בקטרקט חל שינוי במרקם החומר ממנו עשויה העדשה ושינוי זה פוגם בשקיפות חומר העדשה. בשלבים מתקדמים יכול חלק מחומר העדשה לזלוג לתוך העין ולגרום לדלקת תוך עינית קשה. הסיבות להיווצרות קטרקט בעין הן מגוונות.

לחלק מהכלבים נטייה גנטית לכך (לדוגמא קוקר) חלקם כתוצאה מבעיה אחרת במערכות הגוף (סכרת) ולפעמים כתוצאה מטראומה לעין בה נפגעה העדשה. בשל בעיות אלו ומן הסיבה שקטרקט בד"כ גורם לעיוורון, מומלץ כאשר ניתן, לעשות ניתוח להוצאת תוכן העדשה החולה, ולעיתים ניתן להשתיל עדשה תותבת במקומה על מנת לחדד את הראיה.

יש צורך בניסיון על מנת להבדיל בין קטרקט (המחייב טיפול) לבין סקלרוזיס אשר הינו טבעי וחסר משמעות רפואית. אם כלבכם סובל מ"עין עכורה" ואינכם בטוחים האם זו בעיה, הינכם מוזמנים לקבוע תור לוטרינר לצורך אבחון מקצועי.  בחזרה לרשימת הכתבות