צילום: עמרי ליבנה

הקיץ כבר כאן ועמו מספר סכנות עבור חיית המחמד שלכם. אחת מהן ואולי החשובה ביותר היא מכת חום.
מכת חום (בלועזית: היפרתרמיה, Hyperthermia) היא עלייה חריגה בטמפרטורת הגוף הנגרמת כאשר מנגנוני ויסות החום של הגוף אינם מצליחים לשמור על טמפרטורה בטוחה עבור בעל החיים.

הדבר מלווה בפגיעה ברקמות הגוף שפועלות היטב בטמפרטורה שבין 36 ל-39.5 מעלות.

במקרים קיצוניים הרס הרקמות עלול לגרום למוות. כאשר טמפרטורת הגוף עולה באופן חריג, חלבונים בגוף היונק (אדם/כלב/סוס/חתול וכו') נקרשים ונהרסים. זהו מצב בלתי הפיך אשר מוביל לשורה של תהליכים מסכני חיים.

במכת חום נפגעות כמעט כל מערכות הגוף עקב ירידה בלחץ הדם ועמה ירידה באספקת החמצן לאיברים חיוניים: כליות, מערכת העצבים המרכזית, מערכת העיכול, מערכת הקרישה,כבד, שרירים ועוד...

קיימים בטבע מספר מנגנונים אשר נועדו לקרר את גוף החיה/אדם ולמנוע התחממות יתר של הרקמות: הזעה, הרחבה של כלי דם, חיפוש מקומות מוצלים וקרירים והלחתה.

הלחתה היא הפעולה בה הכלב פותח את הפה, מוציא את הלשון החוצה ונושם מהר. בדרך זו, החום העודף נפלט אל הסביבה דרך מערכת הנשימה שלו. יעילות ההלחתה משתנה מגזע לגזע כפונקציה של אורך דרכי הנשימה. מסיבה זו, בכלבים בעלי חותם קצר ופחוס, מנגנון ההלחתה/קירור פחות יעיל והם מועדים יותר למכת חום.

מתי זה קורה?
רוב המקרים מתרחשים בעונת הקיץ כאשר יש עומס חום ולחות גבוהה. אלו הם גורמי הסיכון להתפתחות של מכת חום:
* שילוב של עומס חום,לחות גבוהה ומאמץ גופני
* מחסור במי שתיה
* גורמים רפואיים כגון השמנת יתר, עוויתות, פעילות יתר של בלוטת התריס,מחלות של דרכי נשימה
* שהייה ברכב סגור!!!
* בחתולים: הלכדות במייבש כביסה

בניגוד לבני אדם, בכלבים, מנגנוני הקירור הם מוגבלים יותר, אין הם מזיעים ולכן גופם נוטה להתחמם יותר בקלות. לכן, יש לזכור שמצבים סביבתיים שנראים סבירים עבורנו עלולים להיות מסוכנים לחיית המחמד שלנו.

אלו הם הסימנים המופיעים בכלב הלוקה במכת חום:
* הלחתה מהירה
* לשון אדומה
* ריריות חוורות או אדומות
* רוק צמיגי ודביק
* דיכאון
* חולשה
* אישונים מורחבים
* הקאות, לפעמים דמיות
* שלשול או צואה דמית
* שוק
* שינויים במצב ההכרה : בלבול,עילפון ואפילו קומה

בשלב האחרון ישנה מצוקה נשימתית עד כדי כיחלון ריריות, שטפי דם מרובים ו/או דימומים, רעידות שרירים, עוויתות, התמוטטות, קומה, ולבסוף דום לב ונשימה.

מה לעשות:
יש להעביר את הכלב למקום קריר באופן מיידי. עוד לפני שאתם מפנים אותו לווטרינר המטפל, הרטיבו אותו במים קרירים וכוונו לעברו מאוורר אם ניתן. פעולות אלו יקררו את גופו.

יחד עם זאת יש להזהר מקירור יתר או קירור מהיר מדי ולכן אין להשתמש במים קרים מדי. יש למדוד טמפרטורה רקטלית כל 5 דקות ולהפסיק את פעולות הקירור כאשר הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות צלזיוס.

יש לאפשר לכלב גישה חופשית לשתיה אם הוא מסוגל לשתות בכוחות עצמו אך אין להשקות אותו בכוח. גם אם נראה לכם שהכלב מתאושש, קחו אותו אל הוטרינר בדחיפות.

הטיפול במרפאה:
חשוב שינתן מוקדם ככל האפשר, ובצורה אינטנסיבית. הטיפול כולל מתן עירוי נוזלים תוך ורידי, חמצן, טיפול אנטיביוטי ובמקרים חמורים עירוי פלזמה. נוזל הפלסמה מכיל פקטורי קרישה וחלבונים אשר נהרסים במצב של מכת חום ולכן יש צורך בהשלמתם.

פעולות הקירור נמשכות עד שמושגת טמפרטורת גוף שהיא בטווח הבטוח. לצד הטיפול הנמרץ, מתבצע ניטור קפדני של פרמטרים חיוניים: מדדי דם ,תפקודי קרישה, תפקודי איברים חיוניים, מתן שתן, דופק,נשימה ולחץ דם.

מכת חום היא מצב חרומי מסכן חיים, ולכן חשוב מאוד לנקוט בדרכי מניעה:
* בכל עת יש לספק לכלבכם מים טריים בכמות מספקת.
* דאגו לאזור מוצל עבור כלבים הגרים בחצר וספקו להם מים קרירים. (גם המים מתחממים בשמש)
* בימים של עומס חום כבד ולחות גבוהה, אין זה מתאים לאמץ את כלבכם בריצה או הליכה ממושכת. בחרו בשעות המוקדמות של הבוקר או בערב, כאשר קריר יותר. זכרו את גורמי הסיכון: עודף משקל, גזעים עם פנים פחוסות, פרווה ארוכה וצפופה.
* אם לקחת את כלבכם לים לבילוי משותף, הרטיבו אותו במים לעיתים קרובות, או לחילופין, עודדו אותו להכנס למים, ספקו לו צל ומי שתיה בנדיבות.
* אין להשאיר כלב בתוך רכב סגור גם אם הרכב בצל וגם אם מדובר בדקות ספורות!!!