הקדמה
לפני שאנו באים לחנך את כלבנו חשוב לזכור שהדרך בה הכלב רואה ומבין את העולם אינה זהה לאופן בו אנו, בני האדם, חווים אותו. הקודים החברתיים וההתנהגותיים של הכלב, צרכיו  ויכולתו ו להבין דברים שונה.
בהשוואה לבעלי חיים אחרים לכלב יש יכולת מדהימה להבין התניות, לבצע הקשרים למצבים שונים ולזכור אותם. יחד עם זאת, הכלב לומד אך ורק מהתוצאות המיידיות של מעשיו או של ההתרחשויות סביבו. ע''י מתן חיזוקים או תיקונים מיידיים להתנהגותו אנו יכולים ליצור התניות חיוביות או שליליות וכך למעשה לחנך את כלבנו.

מאפיין נוסף של הכלב הוא היצר החברתי החזק. לכלב צורך כמעט קיומי בחברה, הוא חייב להיות חלק מהלהקה. הכלב המבויית רואה במשפחת בעליו כלהקה שלו. על כן,  הוא יקשר אליה מאוד וינסה להבין את סדר המעמדות בתוכה,   בדומה למתרחש בלהקת זאבים.
הכלב ינסה להבין את מקומו ואף להלחם על מיקום גבוה יותר בסולם ההיררכיה המשפחתית, דבר העשוי להוביל לקשיים רבים. כצעד ראשון בבניית קשר נכון עם כלבנו חשוב להקפיד כי הכלב יהיה במיקום הנמוך ביותר מבין המבוגרים במשפחה, אך שלא יהיה מושפל במקום זה. עליו להרגיש בטוח ונינוח במשפחתו.

3 בעיות נפוצות בגידול גורים
1. צרכים בבית
 חשוב לדעת, כי אין לנזוף בגור על עשיית צרכים בבית, אלא אם כן הוא נתפס ''על חם''.
הדרך טובה והרגועה ביותר לחנך את הגור לשמירה על היגיינה היא להגביל את מרחב המחייה שלו לאזור מצומצם, כך שהוא יחוש שלא בנוח לעשות בו את צרכיו. במהלך היום יש להוציא אותו מ'תחום המחייה' ישר החוצה, לאפשר לו לעשות את צרכיו ולשבח אותו על כך.  זמן קצר לאחר מכן יש להחזיר אותו הביתה.  במהלך השבועות הראשונים יש להוציא את הגור לפחות 8 פעמים ביום. הגור צריך לעשות קקי תוך 10-15 דק' לאחר האוכל ולהשתין אחרי משחק ושינה.

בחורף, ניתן לשחרר את הגור בבית (לאחר עשיית הצרכים בחוץ) בטרם החזרתו  ל'תחום המחייה'. במשך הזמן  יש להאריך את פרקי הזמן בהם הגור משוחרר בבית לאחר היציאות.
חשוב לזכור, כי זהו תהליך (בדומה לגמילת תינוק מחיתולים), לכן יתכן ותתרחשנה תקלות ויש להיעזר בסבלנות.

2. חבלות בבית
התנהגות חבלנית בבית כגון פגיעה ברהיטים, נעלים, עציצים וכיו''ב היא התנהגות אינסטינקטיבית, שבעבר הכינה את הגור לחייו כזאב בוגר בטבע. על כן, הגור צד את הנעלים, משסע את הספה וחופר מאורה בעציצים. רק במקרים נדירים ביותר מעידה התנהגות זו על חרדת נטישה ואזי היא מלווה בתסמינים פיזים כגון ריור מוגבר, רעידות בכל הגוף לקראת יציאתו של הבעלים מהבית ואף גירוד הפתחים עד זוב דם.

ניתן היה להתייחס בסלחנות וסובלנות להתנהגות חבלנית מעין זו בשלב הגורות של כלבנו אולם במקרים רבים מאוד התנהגות זו מתקבעת כדרך להפגת השעמום, הוצאת תסכולים ולעיתים אף מתפתחת לאובססיה.

דרכי טיפול מקובלות:
אין לחשוף את הגור בתחום הבית ללא פיקוח. ניתן לקשור את הגור באחת מפינות הבית או להגביל את חופש התנועה שלו בכל דרך אחרת  אולם חשוב  להקפיד על שני תנאים:

א. כאשר חוזרים הביתה יש לאפשר לגור להסתובב בבית חופשי, תחת פיקוח ובכל פעם שהוא מנסה ללעוס או לחבל בדבר מה יש לנזוף בו מיד.  כאשר הוא מפסיק יש לשבח אותו ואף להציע לו עיסוק חלופי.
ב. בזמן שהגור נמצא לבד יש לספק את צרכיו – מקום נוח לשכב בו, מים, עצמות עור ללעיסה או משחקים נוספים.

ניתן להשאיר גורים בעלי יצר חבלנות נמוך יחסית משוחררים בבית אך יש להקפיד לספק להם צעצועים רבים ומעניינים. במקביל רצוי להרחיק מסביבתם גירויים מיותרים ו/או לרסס תרסיס מיוחד כנגד חבלות על הרהיטים ופריטים נוספים בבית בהם התעניין הגור ( ניתן להשיג תרסיסים אלו בכל חנות לחיות מחמד).

3. גור נושך ומשחק חזק מידי
תפקיד משחקי הנשיכה, מעבר לשעשוע, הוא לבדוק את כוחו של הגור מול העומד מולו וע''י כך למקמו בסולם ההיררכיה המשפחתי. כאשר הגור נושך את אמו או אחיו נשיכה חזקה הוא יינשך מייד בחדות, ללא הסברים וכך יובהר לו, שחצה את הגבול.

כמובן, עבורנו שיטה זו אינה רלוונטית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי התייחסות סלחנית וסבלנית תתפרש בעיניו כחולשה של הבעלים והתנהגותו רק תתעצם.
במקרים רבים, יש סיכוי שבבגרותו הגור ישתלט על הבית ויראה עצמו כמנהיג המשפחה.

על כן, רצוי לנזוף בו ובמקרים מסוימים אף לתקן בחזקה ומיד להתעלם ממנו. בשום פנים ואופן אין להיכנס עמו לוויכוח מילולי או פיזי. לאחר שהגור יירגע יש לקרוא לו ולשבח אותו ובכך להמחיש לו שע''י התנהגות רגועה הוא זוכה לתשומת לב, מגע ומשחק.