למרות שניתן לאלף כל כלב בכל גיל הרי שכדאי להתחיל לאלף את הגורים בהיותם כבני חודשיים (ואז האילוף מקבל גוון של חינוך) מאחר וככל שהכלב מבוגר יותר כך הוא הופך לעצמאי, רוכש הרגלים ודעות משלו וקשה לשלוט בו.  כלבים הם חיות החיות בלהקה בה יש כלב אחד שהוא השליט הדומיננטי ואילו שאר הכלבים הם במעמד נחות. מטרת האילוף, או החינוך, היא לגרום לכלב להפוך לנחות ביחס לכל בני המשפחה המגדלים אותו (המהווים עבורו להקה), כאשר העבודה נעשית דרך פקודות משמעת המבהירות את מעמדו הנחות. 

בגיל חודשיים גור הכלבים עדיין לא רכש לעצמו הרגלים שאינם נוחים לבני אדם ומעמדו בלהקה עדיין לא נקבע.
בתחילת האילוף מגיעה יעל לבית בו נמצא הגור ומאבחנת אותו בהתאם למצב המשפחתי בבית בו הוא חי. אם הכלב נמצא במשפחה בה יש ילדים חשוב מאד שהם אלו שיבצעו ראשונים את העבודה המשותפת עם הכלב כדי להבהיר לו שמעמדם גבוה משלו, מאחר ואחרת הוא עלול לחוש שהם נחותים ממנו ולכן על הילדים לתת את הפקודות לגור. יעל עבדה עם ילדים החל מגיל ארבע והשיגה תוצאות מצוינות, לדבריה חשוב מאד ללוות את הילד במהלך האילוף וללמד אותו לפעול בצורה נכונה עבורו ועבור גור הכלבים.

לרוב, ילדים  מתקשים לדבר בטונים הנכונים לפקודות ועל כן מלמדת אותם יעל להיעזר בשפת גופם כדרך לקביעת המעמד. לדוגמא, מתן פקודה כאשר הכלב שוכב והילד עומד מעליו או הפיכת הכלב על גבו הגורמת לו לחוש כנוע ונשלט, או סגירת  פיו של הכלב על ידי יד בעליו המדמה מעין נשיכה  אותה נותן השליט לנחות (אולם אסור לחזור על פעולה זו פעמים רבות מדי כי אחרת הגור יתעלם ממנה כך שיש להשתמש בה רק כשהכלב מבצע פעולה שמפריעה באופן אישי לבעליו, כגון נשיכות של משחק). דרך יעילה לגרום לכלב לחוש חסר אונים היא להרים אותו באוויר ולהחזיק אותו הרחק מהגוף בצורה המונעת ממנו פעולה.

פעולה חשובה מאד בחינוך הגור היא הקניית הרגלי אכילה נכונים. עד גיל 8 חודשים הגור צריך לאכול שלוש פעמים ביום מזון המיועד לגורים. אולם מעבר להזנתו של הגור, הרי שמתן האוכל הוא דרך לשלוט בכלב (ואף המניע העיקרי לפעולותיו). אם מניחים לגור לאכול לבד בצד, הוא יפתח תחושה שהוא שליט אולם אם בעליו יפריעו לו במהלך אכילתו הוא יחוש נשלט.  מאחר וכלבים מגיבים בצורה טובה למתן חיזוקים חיוביים הרי שיש לתגמל את הכלב בעזרת צ'ופרים (כמו נקניק) כאשר הוא מציית לפקודות או לומד פעולה חדשה. לדוגמא, כדי ללמד גור שלא לנבוח, ראשית יש ללמד אותו את פקודת ''דבר'' על ידי כך שכאשר הוא נובח אומרים אותה ומעניקים לו צ'ופר, לאחר שהכלב למד פקודה זו עוברים לפקודה ''שקט'' ובעזרת אותה הטכניקה מחזקים את שתיקותיו.

החל מגיל חודשיים מתחילים ללמד את הכלב לעשות את צרכיו. הדבר נעשה על ידי תיחום פינה בבית המיועדת לגור. כאשר הכלב נמצא בטריטוריה הפנימית שלו (במקום בו הוא אוכל וישן), הוא יימנע מלעשות בה את צרכיו. מאחר ובגיל זה הוא עדיין צריך לעשות את צרכיו לעיתים תכופות יש להוציא אותו מפינתו המתוחמת שלו למקום בו מותר לו לעשת את צרכיו. ניתן ללמד אותו את הפקודה ''פיפי'' בעזרת  חיזוק חיובי בעת שהוא משתין.  יש לנהוג באותה הדרך ולתחום עבורו פינה, גם אם הכלב ישן בחוץ (גם אם זה רק לקשור אותו כשהוא ללא השגחה, אם הבעלים עוזבים את הבית למספר שעות, כדי שלא יעשה את צרכיו בכל מקום ויהרוס חפצים).
פקודת ''ארצה'' היא בין הפקודות החשובות ביותר למשמעת בסיסית משום שהיא משפילה את הכלב וגורמת לו לחוש נחות. כך שראשית מומלץ ללמד את פקודות המשמעת: ארצה, שב, הישאר במקום, אלי, רגלי (מלמדים את הכלב להיצמד לבעלים).

על כל אחד מבני המשפחה לעבוד עם הילד כדי שהכלב ילמד שהם בעליו. אם יש תינוק חשוב להרגיל את הכלב אליו, וחשוב שהתינוק יהווה חיזוק חיובי לכלב ולכן בכל פעם שהתינוק בסביבה יש לצ'פר את הכלב כדי שלא יקרה מצב שהוא יקנא בתינוק ויתקוף אותו חלילה. מבחינת האילוף אין שוני בין זכרים לנקבות אולם נקבה נוחה יותר בכך שהיא אינה מסמנת את הטריטוריה שלה בשתן.

במסגרת האילוף לומדים הגורים גם תרגילי שעשוע כגון גלגול, או ''תן לי יד''. פקודות השעשוע חשובות מאחר והן מלמדות את הגור למשוך אליו תשומת לב ובעתיד הוא יוכל להשתמש בתרגילים אלו כדי לסמן לבעליו שהוא זקוק לדבר מה. הכלבים נהנים מתשומת הלב המוקדשת להם בזמן תרגול פקודות אלו וכן הן מחזקות את שליטת הבעלים בהם.  משך האילוף תלוי בכלב ובריכוז שלו (יש כאלו שיכולים להתרכז רק לחמש דקות ואחרים מסוגלים להתרכז כשעה), יש לדעת שהתרגול של הבעלים עם הכלב מקדם את יכולתו לבצע את הפקודות, אולם על הבעלים להיות ערניים למצבו של הגור כך שברגע שהם רואים שהוא מותש וחסר ריכוז עליהם לתת לו פקודה אחרונה לבצע ולאחריה את הפקודה ''חופשי'' המשחררת אותו ויחד עם זאת מבהירה שהם שולטים בו.

יעל מספרת על משפחה בה האימא לקחה כלב בשביל ביתה בת הארבע אולם הגור והילדה שנאו את זה (מאחר והכלב היה תלותי באימא וקינא בילדה) ולבסוף הוא החל לתקוף אותה ונמסר.  הלקח ממקרה זה הוא שאם במשפחה יש ילדים לא לקחת כלב שמלכתחילה הוא דומיננטי ונראה תלותי מדי אלא להעדיף כלב עד גיל 8 חודשים שעדיין לא יהיו לו דעות והעדפות  משלו. בדרך כלל  ככל שהכלב צעיר יותר כך הילדים נקשרים אליו יותר, משום שהוא גדל אתם.