מהי חתלתלת?
-מחלה ויראלית מדבקת מאד בחתולים הנגרמת על ידי feline parvovirus .
הנגיף אינו מדבק לאדם, גורם למות תאים במהלך חלוקה, מה שמביא לכך שהחתול חשוף יותר לסיבוכים וזיהומים חיידקיים.

כיצד נזהה חתלתלת בחתול?
-סימנים משתנים ולעתים דומים לסימני מחלות אחרות. ככלל נראה חתול ירוד, ירידה בתיאבון, חום גבוה, חולשה, הקאות, שלשולים קשים, התייבשות. סימני המחלה ימשכו מספר ימים אחרי עליית החום. נראה עליות וירידות בחום עד לנפילה קשה בטמפרטורה (היפותרמיה) מעט לפני המוות.

כיצד נדבקים?
-הדבקה במגע עם דם, שתן, צואה, הפרשות מהאף ואפילו פרעושים מחתולים נגועים. לרוב חתולים אשר החלימו אינם מדבקים.

חתול יכול להידבק ללא מגע ישיר עם חתול חולה. מצעים, כלובים, כלי אוכל, ביגוד והלבשה של המטפל כל אלו יכולים לתווך בהעברת הנגיף.

נגיף החתלתלת עמיד בפני חומרי חיטוי רבים, ואפשרי שיישאר פעיל בטמפרטורת החדר עד כשנה!!!

איזה חתולים בעלי פוטנציאל הידבקות?
-חתולים בכל גיל עשויים להידבק, הרגישים ביותר הם גורי חתולים, חתולים חולים וחתולים ביתיים אשר לא חוסנו. אחוזי ההדבקות ותמותה בגורי חתולים הם גבוהים מאד ביחס לבוגרים. בעבר היתה מחלה זו גורם תמותה שכיח אך כיום זוהי מחלה מאד לא שכיחה תודות לחיסונים היעילים (במסגרת מרובעת/משולשת).

התפרצויות סבירות יותר באזורים עירוניים בחודשי הקיץ החמים. לנגיף זה תפוצה עולמית אך כיום מופיע בעיקר בחנויות חיות, בתי מחסה לחתולים ומקומות נוספים המרכזים יחדיו מספר חתולים גדול.

כיצד נטפל?
-סיכויי ההחלמה (פרוגנוזה) בגורי חתולים מתחת 8 שבועות נמוכים ביותר. בחתולים בוגרים סיכויי ההחלמה עם טיפול נכון בתחילת המחלה גבוהים יותר. הטיפול מתמצה בטיפול תומך כדי לספק לחתול כוחות להילחם בנגיף בעזרת מע' החיסון שלו. לא קיימות תרופות הפוגעות בנגיף. בידוד הכרחי.

בטיפול יקבל החתול נוזלים תוך ורידיים למניעת התייבשות, תרכיבים תזונתיים ומניעת זיהום חיידקי שניוני באמצעות טיפול אנטיביוטי. אם שרד החתול 48 שעות סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. יש לדאוג לסביבה חמימה ונקייה. חשוב לציין כי מרכיב קריטי בטיפול הוא הרבה ''חום ואהבה'', ללא ספק חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל, מעניק לחתול את כוחות הנפש והרצון לחיות.

חתולים אשר בילו במחיצתו של חולה מאובחן יבדקו בקפידה יתירה על ידי הוטרינר.

כיצד נמנע?
-חתולים אשר שרדו את המחלה מפתחים חסינות למחלה לכל ימי חייהם, ייתכנו מקרי הדבקה תת קליניים אשר בהם לא ייראו סימנים קליניים שיקנו חסינות לחתול.

אפשרי שגורי חתולים יפתחו חסינות כתוצאה מקבלת נוגדנים בחלב האם הראשוני (קולוסטרום). חיסוניות זו היא זמנית ומשכה משתנה אך לא סביר שתימשך מעבר ל 12 שבועות.

חיסונים מאפשרים את ההגנה היעילה ביותר, את החיסון מייצרים מנגיפים חיים אשר עברו תהליכים המונעים מהם לגרום מחלה. הם מעודדים את הגוף לייצר נוגדנים כנגד הנגיף.

החיסונים מאד יעילים אך ורק במניעה אין יכולת טיפולית באמצעות חיסונים. יש לחסן לפני חשיפת החתול לגורם המחלה והדבקתו. נהוג לחסן לראשונה בגיל 6-8 שבועות ולהמשיך עד תום סדרת החיסונים. לוחות הזמנים של החיסונים משתנים ותלויי מספר גורמים.

חיות המחמד שלנו דורשות השגחה מתמשכת ושימת לב תמידית לכל רמז למחלה, בהופעת כל אחד מהסימנים הבאים, היוועץ ברופא המטפל:
-הפרשות חריגות מהאף, עיניים, או פתחי גוף אחרים
-התנהגות חריגה, שינה מופרזת, אגרסיביות...
-נפיחויות שונות בגוף, צליעה, קושי בקימה או מעבר לשכיבה
-אובדן תיאבון, ירידה/עלייה במשקל, צריכת מים מופרזת
-ניעורי ראש חריגים, גירוד, ליקוק או נשיכה של חלקי גוף
-קשקשת, אובדן שיער, פצעים פתוחים, פרווה עמומה ירודה
-ריח רע מהפה, הצטברות אבן שן

מעבר לכך כל סימן שאלה שמתעורר יצדיק לכל הפחות שיחה אל הרופא המטפל