צילום: עמרי ליבנה

הפרעות התנהגות אצל חתולים:
אחת מהפרעות ההתנהגות השכיחה ביותר אצל החתולים היא ההשתנה או עשיית הצרכים מחוץ לארגז החול שלהם. לפעמים הדבר עלול לקרות בטעות, אולם  פעמים רבות נעשית פעולה זו כמחאה מצד החתולים על כך שהארגז החול אינו משביע את רצונם מסיבות שונות: הארגז אינו נקי דיו, החתול אינו אוהב את ריחו של החול או שהחליפו לו את סוג החול אליו הוא רגיל. החתול אף יכול להשתין כמחאה על כך שהציבו את ארגז הצרכים קרוב מדי למזונו או שהגישה אליו חסומה.

אם החתול כועס מאד על בעליו הוא עלול לעשות את צרכיו על מיטתם כמחאה על התנהגותם כלפיו. לדוגמא אם הם משאירים אותו פעמים רבות לבדו והוא משועמם או כועס. על הבעלים לדאוג לכך שארגז החול של החתול, והאזור בו הוא מונח יהיו נקיים וללא ריח רע. יש לנקות כל יום את החול ולהחליפו במידת הצורך. יש להרחיק את הארגז מאזור המזון של החתול  ולהחליף את סוג החול אם החתול אינו אוהב אותו.

בעבר נעשה נסיון לייצר ארגז חול חשמלי המנקה את עצמו אבל החברה שייצרה אותו פשטה את הרגל. בנוסף, קיימת אפשרות ללמד את החתולים להשתין בשרותים, בעזרת מתקן מיוחד.

חשוב לדאוג לחתול למגוון רחב של משחקים מתאימים כדי למנוע ממנו להשתעמם (יש לזכור שהחתול הוא חיה חכמה ואינטיליגנטית) החל ממתקנים פשוטים שהוא יכול ללעוס כמו משחק דמוי עכברים קטנים וכלה במתקני הקפיץ השונים המכילים פריטים התלויים על קפיץ ואותם מנסה החתול לתפוס. בנוסף קיימים מתקנים דמויי חכה אשר מומלץ מאד לבעלים לשחק איתם עם החתול, מאחר והמשחק המשותף יחזק את הקשר ביניהם.

פגם נוסף בהתנהגות החתול הוא נטייתו להרוס את הרהיטים על ידי שריטתם. פעולה זו אינה נעשית בשל מניעים נסתרים אלא בשל רצונו של החתול לחדד את ציפורניו, והוא נוטה לעשותה במקום מרכזי בבית. ולכן כדי לנתב פעולה זאת למקומות אחרים חשוב להכין עבורו ציוד המיועד לצורך גירוד הציפורנים. ניתן לעשות זאת בצורות רבות ומגוונות, כאשר המוצרים יכולים להיות מקרטון, חבל או עץ, מאונכים או אופקיים וניתן אף להניח בול עץ פשוט שישמש לחתול לצורך חידוד הציפורניים. בכל מקרה על הפריט להיות חזק כדי שהחתול יוכל להישען עליו וכן יש להניח אותו במקום מרכזי. את  פינת הגרוד כדאי למקם בסמוך למקום אותו הוא נהג לגרד (כאשר את המקום הפגוע ניתן לכסות בנייר כסף או ניילון) ואז אפשר לאחוז בחתול ולגרד מעט בעזרת רגליו את הפריט אותו הוא רשאי לגרד, וכך להותיר עליו חותם ריח המסמן אותו עבור החתול כמקום השייך לו. 

אם בעיות ההתנהגות אינן חולפות ניתן לקחת את החתול למומחים לטיפול בבעיות התנהגות של חתולים (בדרך כלל נשים) אשר ישבו עם המשפחה וינתחו את התנהגות החתול וילמדו אותו לשנות את הרגליו (הטיפולים הללו מסיעים בדרך כלל).

הפרעות ההתנהגות השכיחות אצל כלבים:
גורים נוטים לעשות את צרכיהם בבית ויש להרגיל אותם לעשות את הצרכים מחוץ לבית. בעיה שכיחה אחרת היא הרס של הבית שנעשה בשל פחד נטישה של הכלב. הדבר קורה כאשר מרבים להותיר את הכלב לבד ובתגובה הוא גורם לנזקים שונים בבית.

בעיה שכיחה אחרת היא תוקפנות כלפי אנשים או חיות (המתבטאת בנשיכות, נביחות ותקיפה שלהם). תוקפנות זו יכולה לנבוע מתהליכי חברות (סוציאליזציה) לא נכונים אשר הבעלים מקנים לכלב, כגון השארתו לבדו או מניעת חשיפה לכלבים או בני אדם אחרים. על הבעלים להבין שיש לגדל את הגור בצורה שתאפשר לו לשחק עם כלבים רבים ושתרגיל אותו לנוכחות בני אדם. במידה והדבר אינו נעשה הגור עלול להפוך לפחדן ותוקפני.

במידה והכלב כבר פיתח סוג כזה של התנהגות יש להרגיל אותו באופן הדרגתי ואיטי לנוכחות כלבים ובני אדם.
לעיתים, בעיקר אצל כלבים זכרים לאחר התבגרותם המינית עלול הכלב להפגין תוקפנות שמקורה הוא ברצונו לערער על סמכות הבעלים, ולכן עליו לשלוט בכלב כך שיתייחס אליו כשליט, ועל התנהגותו להקרין סמכות. לעיתים נדרש לשם כך אילוף בסיסי.

האילוף הוא לרוב הפתרון היעיל ביותר עבור בעיות ההתנהגות אצל כלבים. הוא מקנה לכלב את ההרגלים הרצויים (עשיית הצרכים מחוץ לבית, ויסות התוקפנות) ומבהיר לו את מקומו בבית ובמשפחה (בלהקה). הכלבים עצמם באופן טבעי מקיימים מעין אילוף (או חינוך) טבעי המעמיד את הגורים במקומם.

לדוגמא, לאחר שכלבתי המליטה, אחד הגורים זחל בטעות עוד בהיותו עיוור אל עבר קערת המזון שלה. בתגובה לכך היא זינקה על הגור תוך כדי נהמה, אחזה בעורפו והעיפה אותו הרחק מקערת המזון שלה וכך הרחק מקערת המזון שלה וכך הגור למד להתרחק ממזונה של אמו. על האילוף להיעשות בגיל צעיר (שלושה או ארבעה חודשים) כדי שהקניית ההרגלים תוטמע במהירות.

במקרים מסוימים של התנהגות תוקפנית בהם האילוף הבסיסי אינו עוזר אפשר לסרס את הכלב.

חשוב מאד לשחק עם הכלבים כדי שהם יוציאו מרץ ואנרגיה. בנוסף המשחק עם הכלב מלמד אותו להשתלב במערכת חברתית והוא מהווה תפקיד חשוב במארג הפסיכולוגי של ההתפתחות של הכלב. אם ישנם מספר כלבים במשפחה מקומם ההיררכי לרוב מוגדר, אולם המשחק המשותף חשוב לשיוכם כלהקה.

ניתן לשחק עם הכלב במספר משחקי זריקה לכלב (אותם משליכים כדי שהוא יחזיר) בדרך כלל רוב הכלבים אוהבים להחזיר את המשחקים ומשתפים פעולה אולם ישנם כאלו המביטים על בעליהם במעין בוז ומסרבים לכך. יתכן וזהו סימן המראה על חוש ההומור של הכלב. גם יכולתו של הכלב לדמות משחק של תקיפה עם בעליו מצביעה לדעתו על קיומו של  חוש ההומור של הכלב, מאחר והמשחק כולל נהמות נשיכות והעוויות של תקיפה כאשר הכלב יודע להגדירו כמשחק בלבד ואינו תוקף בפועל את בעליו.

יש להקפיד לשחק עם הכלב בעונת הקיץ בשעות הקרירות כי הכלבים רגישים מאד לחום. לאחר טיול ארוך הכלב ישן טוב יותר ויהיה רגוע.