חשיבותו של הפה בקרב החיות גדולה מאד. הוא משמש לאכילה, להשמעת קולות (נביחות למיניהן) ומסייע לחיות לחוש דברים שונים, פונקציה, שהיא חשובה מאד מאחר והחיות אינן יכולות למשש בעזרת ידיהן. כמו כן כלבים נוהגים להשתעשע ולשחק בעזרת פיהם משחקים כגון ''הבאת חפצים''. בשל כך חשוב מאד לשמור על תקינותו של הפה אצל הכלבים, ובפרט בשל העובדה שתוחלת החיים שלהם כחיות מבויתות גדולה מזו שבטבע, ועומדת לעיתים על 18 עד 20 שנה, ולכן סכנת דלקות החניכיים גדולה עוד יותר. להבדיל מבני אדם האדם אשר מקפידים על בריאות שיניהם פעמים רבות בשל סיבות אסתטיות, הרי שעבור הכלב בריאות הפה היא צורך בריאותי ראשון במעלה.

בעיית הפה השכיחה ביותר בקרב הכלבים היא התפתחות של אבן שן, הנראית כמשקע חום המכסה את השיניים. אבן השן גורמת לנסיגת חניכיים, לדלקות חניכיים ולריח רע הנודף מפי הכלב. סכנה נוספת הנלווית למצב זה היא שמא חיידקים השוכנים באבן השן ובחניכיים הפגועים יחדרו דרך מערכת הדם אל מערכות גוף שונות ושם יגרמו לבעיות בריאות כרוניות (לדוגמא: בכליות, בכבד ובשסתום הלב).

הדרך הטובה והחכמה ביותר להתמודד עם אבן השן היא על ידי מניעת הופעתה. דבר זה ניתן להשגה על ידי אכילת מזון נכון, לדוגמא, העדפת אוכל יבש שגורם לחיכוך, על פני מזון מקופסת שימורים ועל ידי חפצים מיוחדים שהכלב יכול ללעוס אותם המנקים את השיניים (בעוד הכלבים המפונקים אוכלים פתית, הרי שבטבע הזאבים לועסים עור ורקמה קשה המנקים את השיניים בעבורם).

לאחר שאבן השן הופיעה ניתן לטפל בה בדרכים שונות: ניקוי שיניים בעזרת מברשות שיניים ומשחות שיניים מיוחדות (יביא סוגים שונים). חלק מהכלבים מסכימים לצחצוח שיניהם ואחרים מתנגדים, להם ניתן לתת משחות שיניים מיוחדות המכילות אנזים המנקה את אבן השן. בנוסף ניתן לקחת את הכלב לניקוי שיניים במרפאה וטרינרית, שם בעזרת ציוד מיוחד מנקים את השן ולאחר מכן מלטשים אותה. הניקוי מלווה בטשטוש של הכלב כי הרעש מאד מעצבן אותו. יש לדעת כי אצל כלבים קטנים אבן השן נערמת מהר יותר ולכן רצוי שוטרינר יבדוק אותם אחת בשנה.

כלבים כמעט ואינם סובלים מחורים בשיניים, בין השאר מפני מבנה שיניהם החותכות ובשל העובדה שאינם צורכים אוכל המכיל סוכר. חשוב מאד להקפיד לא לתת להם מזונות עם סוכר, כיוון שאחרת עלולה להתפתח אצלם עששת, בדומה לבני אדם.

בגיל 3-6 חודשים מתחלפות שיני החלב של הכלבים בשיניים קבועות ותקופה זו מלווה ברגישות מה. לעיתים ישנו מצב הנקרא ''שן קבועה'' בו שן החלב לא נשרה ואילו שן קבועה הופיעה לידה. במקרה זה יש להרחיק את שן החלב בעקירה. מצב זה שכיח יותר בקרב גזעים בעלי לסת פחוסה.

בעל הכלב יכול לזהות התפתחות של אבן שן כשהכלב מתקשה לאכול, מפריש ריר רב ומדיף ריח רע. במקרה כזה הוא יכול להרים את השפה של הכלב ואז יבחין במשקע החום על השיניים.