מטפלים ברפואה סינית נעזרים גם באבחנת לשון על מנת לאבחן את מצבו של המטופל. אבחנה על פי הלשון היא כלי חשוב וחלק משמעותי בתהליך האבחון. במהלך התשאול וההערכה, המטפל יסתכל על הלשון, הצורה שלה, הצבע, החיפוי וכד'.

אזורים שונים בלשון מייצגים את אברי הגוף וצבע שונה, חיפוי או שינוי מבנה באזור מסוים יאותת לנו לבחון את האיבר הרלוונטי.

המטפל כמובן לא מסתמך רק על הלשון על מנת להגיע לדיאגנוזה אלא נעזר בה כחלק מההערכה הכללית.

כשמטפלים ברפואה סינית בבע"ח קצת יותר קשה לבדוק את הלשון אבל בכל הזדמנות שהם יוציאו את הלשון החוצה אפשר בהחלט להציץ ולבחון אותה.

צבע הלשון

צבע לשון נורמלי הוא ורוד, הצבע התקין אומר שהצ'י של הכלב, החתול או הסוס הוא חזק ובריאות האיברים תקינה כמו גם זרימת הדם. שינויים בצבע הלשון ירמזו על בעיה.

צבע הלשון יכול לרמוז לנו על כמה מצבים:
לשון חיוורת: קור, במיוחד אם יש חיפוי לבן עבה, חולשה של הטחול, וחוסר דם
לשון אדומה: עודף חום במיוחד אם יש חיפוי צהוב דביק, חולשת יין.
לשון סגולה: סטגנציה של צ'י או של דם.

מבנה הלשון

לשון בעלת מבנה תקין תהיה לא דקה מדי ולא נפוחה מדי וגוף הלשון יהיה חלק ללא חריצים.
דוגמאות למבנה הלשון:
לשון תפוחה: חולשה של הטחון במיוחד אם יש סימני שיניים בצדדים
לשון דקה מאוד: חוסר דם וחוסר בנוזלים
לשון רועדת: חולשה של הטחול
לשון מאורכת: יכולה להעיד על חום בלב על פי הרפואה הסינית
חריצים: עודף חום או חולשת יין, בעיות בקצב לב במיוחד אם נראה חריץ עמוק שמגיעה עד קצה הלשון.

חיפוי הלשון

חיפוי לשון ומיקומו יעיד גם הוא על מצב האיברים למשל חיפוי עבה, חיפוי צהבהב, לשון יבשה וכד'

אזורי הלשון

כל אזור בלשון מקושר או מייצג איבר פנימי, כמו בתמונה המצורפת.

כאשר מטפל מקבל את כל המידע הזה יחד עם המידע שנאסף בתשאול, התצפית על המטופל וכד', מתקבלת תמונה ברורה יותר של מצבו הבריאותי.

הרפואה המערבית חוקרת בשנים האחרונות לא מעט את הנושא בבני אדם וממצאים מראים את הקשר, שבין סימנים על הלשון ואבחון של מחלות גם בשלב מוקדם יחסית, עוד לפני שאפשר יהיה לאבחן בבדיקות מערביות. קשר שידוע לרפואה הסינית אלפי שנים. לדוגמא בסרטן, בעיות במערכת העיכול, חולשה של הכליות ועוד.

בבע"ח ידוע לי על מחקר אחד, שנעשה באוני' קולורדו בשנת 2009. על מנת לבדוק עד כמה אבחון על פי הלשון מגלה בעיות לב אצל כלבים, החוקרים צילמו את הלשון של 100 כלבים באופן רנדומלי, מתוך הכלבים שהגיעו לטיפול בבית החולים הוטרינרי. הם השוו את התמונות עם ההיסטוריה הרפואית של הכלב ובמיוחד חיפשו הוכחות למחלות לב. על פי הרפואה הסינית, קיים קשר בין מבנה לא תקין של קצה הלשון כמו חריץ או עיגול כלפי מעלה, לבין בעיות הקשורות ללב.

החוקרים מצאו שאם לכלב יש מבנה תקין של קצה הלשון, הסיכוי שהוא סובל ממחלת לב הוא נמוך. לצורך השוואה, סטטיסטית התגלה קשר משמעותי בין כלבים שקצה הלשון שלהם היה לא תקין ובהיסטוריה הרפואית שלהם היתה מחלת לב.

דר' רובינסון מנהל המחקר אומר, שזה רק מחקר ראשון וצריכים מחקרים נוספים על מנת לאשר את הקשר המשמעותי ומוסיף, שחשוב מאוד שאנשים לא יניחו הנחות פזיזות רק על סמך סימן כזה או אחר בלשון.

במחקר אחר שנעשה על ידי דר' רובינסון, חיפשו הפעם החוקרים בלשון של 99 כלבים שהגיעו לטיפול במרפאה, קורלציה בין מה שנקרא ברפואה הסינית bony bi" " סינדרום שמתאר בעיות כרוניות במפרקים, כלבים עם אוסטאוארטריטיס, ספונדילוסיס, מחלות שונות בחוליות, כאב וחולשת שרירים, אטרופיה וכד'.

הרפואה הסינית מייחסת קשר בין צבע הלשון, חריצים והאנרגיה או החיות של הלשון לסינדרום. לשון דקיקה ורפויה וחריצים מפוזרים על הלשון נראו הרבה יותר אצל כלבים שסבלו מהמחלות הללו.

תוצאות המחקר הזה, אומר דר' רובינסון, מעידות על קשר ברור בין מבנה הלשון למחלות מפרקים כרוניות אצל כלבים , אבל שוב, אין להסתמך אך ורק על הלשון על מנת לאבחן.
אבחנה על פי הלשון, משמשת כלי נוסף בארגז הכלים של המטפל ברפואה סינית וכך זה צריך להיות.

סיפור קצר מהקליניקה - לפני כשנה הזמין אותי ווטרינר לקליניקה שלו לטפל בדיקור סיני בכלב, מטופל ותיק של המרפאה. בזמן שחיכיתי לכלב ולהורים שלו, שלפתי מגזין רפואי מהסלסלה וקראתי כתבה, על כלב שהגיע לטיפול בגלל קושי לאכול. בבדיקה של הפה גילו גידול באזור מסוים בלשון, קרוב יחסית לקצה הלשון, הוחלט לכרות את הגידול יחד עם חלק מהלשון.

הפרוצדורה אמנם נעשתה בהרדמה מלאה, אבל הכאבים בזמן ההחלמה מאוד חזקים ולא דיברנו על זה שהכלב צריך גם לשתות ולאכול ... והאמת שכמטפלת ברפואה סינית, חשבתי תוך כדי הקריאה שכדאי היה לבדוק את הריאות בגלל המיקום של הגידול על הלשון.
המשכתי לקרוא ומסתבר, שאחרי שלושה חודשים הכלב חזר חולה למרפאה והפעם אובחן גידול בראות... מאוחר מדי.

אז כאן מדובר במקרה קשה שאולי אפשר היה או לא, להציל את הכלב מהסרטן, גם אם היו מאבחנים את הגידול שלושה חודשים קודם, אבל יש מצבים אחרים קלים יותר, שהלשון יכולה להצביע עליהם וניתן יהיה לטפל בחיה לפני שהמצב הופך לקשה.

לסיכום, אני מציעה שתציצו מדי פעם על הלשון של הכלב שלכם (עם חתולים זה קצת יותר קשה כמובן...) אבל בבקשה אל תסיקו מסקנות מרחיקות לכת, אלא התייעצו עם מטפל בעל ניסיון שיכוון לאיבר או לבעיות שאותן כדאי לבדוק אצל הוטרינר.