בעלי חיים אחרים
סוסים
חתולים
כלבים
בעלי חיים - כללי
דף הבית
 
 

מאמר משלכם

 

מאמרים

חיפשתם מאמר ולא מצאתם ?
רוצים להוסיף מאמר משלכם ?
מלאו את פרטיכם ואנו נדאג ליצור עמכם קשר.

שם מלא


כתובת דוא"ל


טלפון


נושא


הערות




הקלד את הספרות שבתמונה


 שלח

מחלות כליה של בעלי חיים

ד"ר סמדר טל

Share

הכליות הן איברים חשובים ביותר, האחראיות הבלעדיות על פינוי הרעלים מהגוף והפרשתם בנוזל השתן. כמו כן יש להן תפקיד בשימור נוזלים בגוף, ייצור תאי דם אדומים, ויסות לחץ הדם, איזון מלחים, הפעלה של ויטמין D ועוד תפקידים רבים.

הכליה מורכבת מאלפי יחידות סינון מזעריות הקרויות נפרונים. ברגע שיחידת נפרון כזאת נהרסת כתוצאה ממחלה כלשהי, היא איננה יכולה להשתקם. כלומר, לכולנו יש מספר סופי של נפרונים, אשר אמור לאפשר פעילות כליה תקינה לכל תקופת חיינו. למזלנו ולמזלם של בעלי החיים, המספר הסופי של הנפרונים רב מאוד, ופעילות הכליה נפגעת רק כאשר מספר הנפרונים יורד ל-1/4 ממספרם המקורי.

נפרונים יכולים להיהרס באופן מהיר או איטי. בדרך-כלל, כאשר כמות הנפרונים יורדת מתחת ל-1/4 מהכמות המקורית, הגורם הראשוני שהביא להרס הנפרונים כבר מזמן נעלם וקשה מאוד לדעת מה התחיל את ההרס (הרעלות, תרופות, זיהומים וכו'). במצב זה יש להשקיע את מלוא המרץ בהפחתת עומס העבודה על הכליה הפגועה, ולפצות על תפקודה הירוד ע"י מתן של תרופות ותוספים, בתקווה שנוכל גם להאט את התדרדרות המצב.

איך נראית מחלת כליה?
כאשר יש פגיעה בתפקוד הכליות, חלה פגיעה ביכולתה של הכליה לשמור נוזלים בתוך הגוף ולייצר שתן מרוכז עם כמות גבוהה של רעלים (המפונים ממחזור הדם), ועם כמות קטנה של מים, וכתוצאה מכך בעל החיים יתחיל לתת שתן מדולל בכמות רבה. בתגובה למתן כמות גדולה של שתן, בעל החיים מתחיל גם לשתות כמויות גדולות של מים, בכדי לאפשר לכליה להמשיך ולייצר שתן, ולכאורה נראה כי הכליה מתפקדת מצוין. אולם, מאחר ובעל החיים שותה ומייצר שתן, למעשה מדובר במצב חמור ביותר! בסופו של דבר, כמות המים הנצרכת לא יכולה לפצות על כמות השתן המיוצרת, ומתחילה הצטברות של אותם רעלים שלא מפונים מזרם הדם. עליית הרעלנים מביאה לבחילה, כאב, חולשה, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, עצירות, דימומים במערכת העיכול ואפילו התקפי עוויתות.

בדיקות מעבדה
בדיקת שתן - אחת הבדיקות החשובות והפשוטות לתפקוד כלייתי היא בדיקת משקלו הסגולי של השתן. שתן שמשקלו הסגולי נמוך, וקרוב יותר למשקל הסגולי של מים, מעיד על חוסר יכולת לרכזו. בנוסף, ניתן לאתר חלבונים בשתן, אשר הפרשתם מעידה על כשלון של הכליה למנוע בריחה של מולקולות גדולות לשתן.
בדיקות דם -  במחלות כליה ישנה פגיעה בהפרשת ההורמון האחראי על עידוד יצירת תאי דם אדומים ולכן ניתן להבחין בירידה בכמות התאים, כלומר אנמיה. בנוסף, ניתן להבחין בעלייה באוריאה וקריאטינין, תוצרי פירוק חלבונים, שכליות תקינות אמורות לפנותם מהדם. רמת העלייה של קריאטינין מאפשרת גם להעריך את חומרת המחלה ואת הפרוגנוזה. ניתן גם להבחין בעליה בזרחן שמושפע מפעילות הכליה. עלייה בזרחן מפרה את האיזון העדין בין זרחן וסידן בדם ועלולה לגרום להסתיידות של רקמות רכות והחלשות של העצמות. גם אשלגן מושפע מחוסר תפקוד כלייתי לשמור אותו בדם ברמה מספקת.

במחקר שבדק מדדים פרוגנוסטיים והשפעתם על השרידות של חולי מחלת כליה, נמצא כי ריכוז גבוה של קריאטנין , יחס לא תקין של חלבון וקריאטנין בשתן וספירה גבוהה של תאי דם לבנים, קשורים באופן ישיר לזמן חיים קצר יותר, וריכוז גבוהה של אוריאה, ריכוז גבוה של זרחן והמוגלובין נמוך, קשורים באופן עקיף לזמן חיים קצר.

טיפול
מטרת הטיפול העיקרית, בין אם מדובר במחלת כליות אקוטית ובין אם כרונית, היא לספק לכליה נוזלים בכמות גדולה דרך הווריד, בכדי לאפשר לה לטפל באותם רעלים שהצטברו בדם. בנוסף, מבצעים איזון למינרלים שריכוזם עלה או ירד בעקבות מחלת הכליות ומספקים טיפול תומך, הכולל גם כיסוי אנטיביוטי נגד זיהומים באנטיביוטיקה בטוחה לכליות. טיפול זה יעיל ברוב המקרים בהם נותרה רקמת כליה תקינה שיכולה לחזור ולתפקד והוא מבוצע באשפוז. במקרים כרוניים של מחלת כליה מבוצע טיפול בנוזלים מתחת לעור, פעם-פעמיים בשבוע, ומבוצעות בדיקות דם באופן שגרתי לניטור מצב הכליה. במקרים של אנמיה (ירידה בכמות תאי הדם האדומים) ניתן גם להוסיף באופן חיצוני את ההורמון שהפרשתו נפגעת במחלת כליה (אריתרופואטין) ובמקרים חמורים נדרשת מנת דם או תרכיז תאי דם אדומים. אולם, ישנם מצבים בהם הכליה פגועה מדי ואינה מסוגלת לבצע פינוי רעלים בכוחות עצמה. במקרים אלו ניתן לנסות ולסייע לכליה ע"י המו-דיאליזה, בה מסננים את דמו של החולה ומחזירים אותו באמצעות משאבה וכך למעשה מחקים את פעילות הכליה הפגועה.
מאחר ולכליה אין יכולת אמיתית לשקם את חלקיה הפגועים, במקרים בהם ההרס רב מאוד נוזלים והמו-דיאליזה יקנו זמן אך לא יספקו פיתרון לבעיה.

מה לגבי השתלת כליה?
באופן עקרוני, השתלות איברים אינן נעשות בקרב חיות מחמד, אלא שהשתלת כליות היא מקרה יוצא דופן. בישראל לא מבוצעות עדיין פרוצדורות שכאלו ויש לקחת בחשבון שבעל חיים מושתל כליה חייב בטיפול מדכא מערכת חיסון לשארית חייו, והוא חשוף לזיהומים באופן תמידי.

דיאטות מסייעות
דיאטה נכונה יכולה לסייע ולהקל על פעילות הכליה בדרכים רבות וקיימות מספר הכנות מסחריות המתאימות למחלות כליה, חלקן באופן ממוקד לשלב המחלה. מטרת הדיאטה היא לעכב את הצטברות הרעלים שפינויים פגוע ולהאריך את חיי בעל החיים. הדיאטה מבוססת בעיקר על הגבלת כמות החלבון, הגבלת כמות הזרחן, הגבלת כמות הנתרן ותוספת של חומצת שומן מסוג אומגה 3. למרות היתרון הרב במעבר לדיאטה שכזאת, הפחתתם של מספר מרכיבים במזון לא תמיד מתקבלת בצורה חיובית וטעמו של המזון פחות ערב לחיך. במקרים בהם אין היענות מצד הפציינטים, חשוב מאוד לבצע מעבר הדרגתי למזון החדש ולא להתעקש עד כדי הרעבה. כמו כן, מומלץ לנסות מזונות מחברות שונות ובטעמים שונים.



© כל הזכויות שמורות למחבר המאמר

 בחזרה לרשימת המאמרים



 
  אודות האתר | תנאי שימוש | צרו קשר  שתף בפייסבוק

עיצוב האתר: רותי כרמי, פיתוח ותוכן: קולורס • כל הזכויות שמורות לפורטל בעלי חיים BestFriend ©