אחרים
סוסים
חתולים
כלבים
כללי
דף הבית
 
 

הכתבה הנצפת ביותר

כתבות



 

כתבה משלכם


חיפשתם כתבה ולא מצאתם ?
רוצים להוסיף כתבה משלכם ?
מלאו את פרטיכם ואנו נדאג ליצור עמכם קשר.

שם מלא


כתובת דוא"ל


טלפון


נושא


הערות




הקלד את הספרות שבתמונה


 שלח

למה קשה לכלבינו להבין אותנו?

עמוס שיבולי // פורסם 19/05/2014

שתף  

 
אנו מתייחסים לכלב כאל בן משפחה שכל רצונו הוא לרצות את בני הבית. אך האם זה באמת כך? כדי שכלבינו יבין אותנו עלינו להבין גם אותו

צילום: עומרי ליבנה

כאשר אנו בוחרים כלב או אפילו לפני כן עוד בילדותינו כאשר דמיינו את כלבנו העתידי, זה שנקנה או נאמץ אחרי שנגמור את הלימודים, נתחתן ונבנה בית עם גינה וחצר קטנה – כלב שיהיה חבר נאמן, שומר בלילות וגם ישחק עם הילדים לכשייוולדו בשעה טובה.

אנו מתייחסים לכלב כאל בן משפחה שכל כולו נתון לצרכי המשפחה ורצונו לרצות את בני הבית.  ראינו כלבים כאלו בסרטים, שמענו עליהם בסיפורים ובנוסף הרי אנו לוקחים אותו או אותה לביתנו, נותנים לו יחס חם, אהבה ומקום חם ומוגן לישון בו, לא ייתכן שזה יהיה אחרת.

אז איפה הדברים משתבשים?

למה כאשר הכלב גור הוא נושך, פוצע, הורס לנו את הבית והורס את החפצים האהובים עלינו במיוחד?

למה הוא מעדיף בני משפחה מסוימים ויש כאלו שהוא אינו מתייחס אליהם? ואפילו כאלו שמהם אפילו מתעלם? וכל זה מבלי להתייחס למי שמטפל בו או משקיע בו יותר זמן ותשומת לב.

למה הוא עושה את צרכיו בכל הבית? אפילו שאנו מוציאים אותו לעיתים תכופות? נדמה כאילו הוא מתאפק עד שנחזור הביתה ואז עושה את צרכיו – אולי כדי להעניש אותנו ואם כן על מה?

כאשר אנו מוציאים את הכלב לחצר, שהכנו מבעוד מעוד עבורו הוא הורס את הצמחים, לועס את הטפטפות, וחופר בדשא, מה הוא לא מבין שאם הוא יתנהג בצורה כזאת לא נוכל להוציא אותו לחצר?  ומקום שעם חלוף הזמן והתבגרותו של כלבנו האהוב (הוא כבר בן שבעה או שמונה חודשים, הדברים ישתפרו הם הולכים ומחמירים, נראה שהוא ממש כועס עלינו?!

הוא עולה על הספה ואי אפשר להוריד אותו כי הוא חושף שינים ומאיים כשיוצאים מהבית ומשאירים אותו לבד הוא עושה לנו דווקא והורס מכל הבא ליד שלא לדבר על עשיית צרכים והגרוע מכל כשאנחנו באים הביתה הוא מבין שהוא היה לא בסדר ומתחבא בפינה או מאחורי הספה.

גם בטיולים זה ממש סיוט, הוא מושך נורא נושך את הרצועה ואפילו כשחוזרים הביתה אי אפשר לשבת בשקט, הוא מושך במכנסים ונובח... הוא רוצה לשחק , לאכול, לצאת או משהו אחר??? כבר לא נעים מחברים, כי הוא מתעלל בהם ואם סוגרים אותו בחדר כביסה הוא נובח לשמים וממש לא נעים מהשכנים.

אולי נמסור אותו לבית חם? מישהו שאוהב כלבים ויקבל אותו כפי שהוא? אם אנחנו קשורים לכלבנו, אוהבים אותו, רואים בו חלק מהמשפחה ורוצים לטפל בבעיות שהתעוררו באופן רציני צריך להבין מספר נקודות מוצא בסיסיות:

1. ניתן להשוות בהקשר זה גידול ילדים לגידול גורי כלבים – ללא חינוך, נכון ומקצועי או ללא חינוך בכלל התוצאה באדם או בכלב בוגר תהיה בלתי נסבלת לסביבה ולעצמו. על ידי חינוך נכון ניתן לכוון ולפתח יכולות חברתיות, יכולות קוגניטיביות, ללמוד לתקשר ומערכת חוקי התנהגות שיהפכו את כלבנו לבריה מאושרת ונעימה לסביבתה.
2. הכלב והאדם חווים ומבינים את העולם סביבם בצורה שונה מאוד זה מזה, הן מההיבט הקוגניטיבי והן מההיבט ההתנהגותי-חברתי.
3. הכלב מטבעו  כמו  זאבים חי בלהקה ובה היררכיה ברורה, הפרט החזק והדומיננטי ביותר הוא השליט ופירמידה שיורדת כלפי מטה עד לגורים הצעירים ביותר. שינויים בהיררכיה של הלהקה יתרחשו על ידי מאבקים פיזיים או התנהגותיים סימבוליים. כך הכלב מבין חברה ואך ורק על פי חוקים חברתיים אלו הוא מסוגל לתפקד.
4. הכלב  רואה במשפחה אנושית שבה הוא חי את להקתו ואינו מסוגל להבין שלבני האדם מבנה חברתי ומערכת ערכים שונה משלו.
5. מבחינה קוגניטיבית הכלב מבין ולומד רק מתוצאות המיידיות של מעשיו או מההתרחשות סביבו כך שניתן לחזק /לתת פרס/לתגמל באופן חיובי או לתקן/להעניש רק שנייה או שתים לאחר התנהגות מסוימת של הכלב.
6. הכלב לעולם אבל לעולם לא יחשוב בצורה "אנושית" כך שעל מנת לחנכו אנו צריכים להתאמץ ולחשוב בצורה "כלבית".

לא נפתור את כל בעיות ההתנהגות של הכלב וגם לא נוכל לרדת לעומקן ומורכבותן של דרכי הפתרון של בעיות אלו במאמר אחד על כן יתמקד מאמר זה רק בפן החברתי שלו חשיבות גדולה בחינוכו של הגור/כלב .

מאחר ואנו מצפים מכלבנו שישתלב במשפחתנו ובחברה בה אנו חיים רצוי שנלמד מעט על הדרך בה רואה ותופס הכלב מבחינה אינסטינקטיבית חברה. לשם כך ניתן להיעזר במספר שאלות מנחות:

מה מוצא הכלב? כיצד נקבע הסדר החברתי בלהקת כלבים? באיזו שפה הם מתקשרים בניהם? האם בני האדם יכולים ללמוד שפה זו ולהשתמש בה?איך זה שכלבים יכולים להשתלב במשפחה האנושית?
האם כל כלב יכול?



הכלב כחלק מלהקה

הזאב, אבי אבותיו של הכלב, קרוב אליו גם מבחינה פיזיולוגית, גנטית, חברתית והתנהגותית ולכן ניתן לבחון את המבנה החברתי של להקות זאבים ולהקיש מכך באשר לדרך בה מבין הכלב חברה.

הזאבים חיים בלהקות הבנויות בצורה היררכית בראש עומד המנהיג ומתחתיו סגניו וכך הפירמידה יורדת כלפי מטה ובתחתית הלהקה נמצאים הגורים הצעירים ביותר.

ההיררכיה נקבעת על ידי כח פיזי, כלומר החזק ביותר הוא הזאב המנהיג, אך אין צורך להלחם ולריב כל הזמן, דבר זה יגרום לזאבים להוצאת אנרגיה מיותרת ולסכנת פציעות וסופו להחליש את הלהקה כולה ולסכן את קיומה לכן משתמשים הזאבים במאבקי דומיננציה המבוססים על שפה של סימנים וסמלים – זוהי בעצם "שפת הכלבים".

לדוגמא, מאבק מבטים בין שני זאבים או כלבים, במהלך מאבק זה מסתכלים שני הזאבים זה לעיני זה בצורה מאיימת ומלאת כוונה. הזאב שנשבר ראשון הוא כמובן המפסיד. לא רק המבט חודר הוא הקובע אלא גם תנוחת הגוף המאיימת – חזה מלא מתוח קדימה, שיער סמור על הגב, אוזניים זקופות מופנות קדימה, זנב זקוף ומאיים ובקיצור כל הגוף אומר פוזה של 'תיזהר ממני' (מזכיר לנו גם אנשים מסוימים, לא?).

אך זו אינה הדרך היחידה, למשל שני זאבים/כלבים יפגשו ואחד מניח את רגלו על גב חברו וממתין. מה משמעות התנהגות זו?

אותו זאב בעצם מאתגר את הזאב שני – "אני דורך עליך, מה יש לך להגיד? מה אתה מתכוון לעשות?"
בפני הזאב/הכלב השני עומדות מספר אפשרויות: להיכנע ולסמן זאת ע"י חשיפת ביטנו הרכה או לנסות ולשאול את הזאב/כלב הראשון את אותה השאלה בחזרה או להילחם. בכל מקרה לתשובתו תהיה חשיבות רבה בקביעת מערכת היחסים בין שני הזאבים/כלבים בעתיד.

שפת הכלבים

"שפת הכלבים" מורכבת מעוד סמלים וסימנים לרוב, למשל המנהיג תמיד ירבוץ במקום הגבוה ביותר בזמן שהלהקה נחה; המנהיג יהיה הראשון לאכול ויוביל את להקתו לציד. 

למשחק יש חשיבות רבה (בעיקר אצל גורי זאבים אבל אצל כלבים גם בבוגרים) הדרך בה האחד מזמין את השני ותגובתו של השני המאבק עצמו במהלך המשחק ועוד.

אם נשוב לשאלה בדבר יכולתו של הכלב להשתלב בחברה האנושית ולתקשר עם בני האדם ניתן לראות כי חלק גדול מהסימנים שהכלבים משתמשים בהם מובנים גם לנו, אנו רק צריכים לשים למה שהם אומרים לנו.
בני אדם יכולים להבין חלק ניכר משפת הכלבים בעזרת תשומת לב ומעט לימוד אך לא ניתן לצפות מהכלבים ללמוד את שפת בני האדם. כלב יכול ללמוד מספר פקודות, שבהשוואה לשפתנו ויכולת החשיבה שלנו הן בסיסיות ביותר.

אם הכלב נולד בחברת בני אדם ו"נחשף" בצורה מספקת לבני אדם עד לגיל שלושה חודשים כלומר, עבר "הכתמה" לבני אדם, הוא יוכל להשתלב בחברה אנושית ולתקשר עם בני אדם. כלב שלא עבר "הכתמה" לא יוכל לחיות בחברת בני אדם ויתנהג כחיית בר לעד, היכולת לתקן או לשפר התנהגות זו תהיה מוגבלת ביותר.
בעולם המערבי המשפחה אינה בנויה בצורה היררכית ברורה, אמנם לרוב מי שקובע את הכללים הם ההורים (המבוגרים בבית) אבל כאשר יש חילוקי דעות ואפילו ריבים אנו פותרים זאת באמצעות שיחה ותקשורת ולא על ידי ניפוח חזה, חילופי נהמות ומכות הדדיות (לפחות לא ברוב המשפחות).

לא ניתן לצפות מכלב שמאחר והוא חי בחברה אנושית יתנהג בצורה אנושית ולכן הוא מבחינתו בוחן את משפחתנו ומנסה להבינה על פי הקודים ההתנהגותיים המוכרים לו, כלומר להבין מי המנהיג ומה הוא סדר המעמדות. לרוב ינסה הכלב למקם עצמו במקום הגבוה ביותר שיוכל.

לכלב יש יכולת להבחין באדם העומד מולו, האם הוא גבר או אישה, ילד או מבוגר וכמו כן בדימויו העצמי.
לרוב יראה הכלב באב הבית כמנהיג הבלתי מעורר ולגבי סגנות יהיו לו חילוקי דעות עם שאר בני המשפחה, שכן האישה היא נקבה ובעיני כלבים היררכיה זכרית נחשבת יותר. הילדים הם "גורים" ואם כלבנו עבר את גיל שנה וחצי (גיל המקביל לגיל 20 אצל בני האדם) הרי שהוא זכר בוגר ב"להקתנו" ולכן בעיניו הוא לפחות הסגן. כמובן שחילוקי דעות וריבים עם כלבנו הם דבר לא נעים, האופן שבו ינהג הכלב במצבים אלו היא דרך התנהגות כלבית:
* הוא לא ייתן לנו להתקרב לאוכל, לא לשלו ואולי גם לא לשלנו.
* הוא יוביל אותנו וימשוך בחוזקה בדרך ל"צייד" (הטיול היומי).
* הוא ינסה לעלות מעלנו ולדרוך עלינו ואם נתמרד הוא אף עלול לנהום עלינו ובמקרים קיצוניים אפילו לסמן נשיכה.
* הוא יקבע לנו חוקים בבית, כדוגמת: "עכשיו נשחק", "עכשיו נצא לטיול", "עכשיו תן לי אוכל" או "זוז זה המקום שלי" וידרוש שנפנה לו את המקום על הספה.

אילו הן רק חלק מן הדוגמאות והמצבים בהם נתקלים בעלי כלבים רבים. יש החושבים שאין מה לעשות, כך זה עם כלבים – זוהי טעות! ניתן לעשות הרבה מאוד.

חשוב לזכור שאת התנהגותנו ההומאנית והסבלנית כלפי כלבנו הוא אינו רואה כהתנהגות רגישה  שיש לזקוף לזכותנו, להעריך ולהוקיר אלא כחולשה. הדרך לפתרון בעיות התנהגות בכלבים היא "לחשוב בצורה כלבית". אין פירושו של דבר להטיל את מימינו במקום מרבצו או לנקוט בפעולות לא סבירות או אלימות אלא להשתמש באילוף ואימון כלבנו בכדי ליצור מגוון של התניות שיאפשרו לנו לתקשר עם כלבנו באמצעות אמירות חברתיות שעיקר משמעותן – אני אומר מה עושים ואתה עושה כי אתה הכלב, חייב לבצע, כאשר תבצע יהיה לך טוב ונעים ואני המנהיג אהיה מאוד מרוצה.

נשתמש בתרגילים כמו "רגלי" שמשמעותו לך לידי, תוך תשומת לב אלי, פנה יחד איתי כאשר אני פונה, שב כאשר אני עוצר וכמובן אל תרוץ קדימה, אל  "תחתוך" את דרכי ותסור למרותי לאורך כל הדרך. דוגמא נוספת היא הפקודה "למקום" בה על הכלב ללכת לרבוץ במקום שהוגדר לו מראש ולהישאר שם עד שיקבל פקודה אחרת. תרגיל זה ממקם את הכלב בבית מבחינה פיזית, אך חשוב מכך מבחינה חברתית. 
מלבד העובדה כי הכלב המבצע באופן מידי וברור פקודות כדוגמת: "אלי", "שב", "ארצה", "למקום" ו"רגלי" הוא כלב שנח יותר לחיות במחיצתו תהליך האימון מבהיר לכלב שאנו המנהיגים ומתוך עמדה זו אנו אוהבים אותו ומחזקים אותו על התנהגות חיובית.

האילוף משפר באופן משמעותי את התקשורת בנינו לבין כלבנו ולכן זוהי התשובה הטובה ביותר לחלק גדול מבעיות ההתנהגות, מאחר ורובן נובע מאי הבנות פשוטות ובסיסיות בין שני סוגי בעלי חיים המתפקדים על פי מערכת חוקים חברתיים שונים ושפה שונה.

בסיס משותף לתקשורת הוא הדרך לפתרון רוב בעיותיכם, תחשבו על זה.

*הכותב הינו מאלף כלבים, בעל 20 שנות ניסיון בישראל ובאירופה http://www.amos-shiboli.co.il

 בחזרה לרשימת הכתבות

 

תגובות לכתבה



 
בעלי חיים - כללי
 
 
 
 
 

 
  אודות האתר | תנאי שימוש | צרו קשר  שתף בפייסבוק

עיצוב האתר: רותי כרמי, פיתוח ותוכן: קולורס • כל הזכויות שמורות לפורטל בעלי חיים BestFriend ©