אחרים
סוסים
חתולים
כלבים
בעלי חיים - כללי
דף הבית
 
 

בנוסף אולי תאהב/י

 

כתבות









 

כתבה משלכם


חיפשתם כתבה ולא מצאתם ?
רוצים להוסיף כתבה משלכם ?
מלאו את פרטיכם ואנו נדאג ליצור עמכם קשר.

שם מלא


כתובת דוא"ל


טלפון


נושא


הערות




הקלד את הספרות שבתמונה


 שלח

מה הסרט שלך?

יוסי חטב, BestFriend // פורסם 09/11/2009

שתף  

 
כמה פעמים ישבתם מול סרט בבית או בקולנוע, וראיתם על המסך בעל חיים אמיתי שמתפקד כשחקן לכל דבר? איך זה מתבצע וכיצד לומדים בעלי החיים את תפקידם? מסתבר שעם קצת אילוף והתמדה גם פינגווין יכול לככב בפרסומות

צילום: גיל לוין

כמה פעמים ישבתם מול סרט בבית או בקולנוע, ופתאום ראיתם על המסך בעל חיים אמיתי שמתפקד כשחקן לכל דבר? יש מי שיגידו עליו "איזה חמוד", אחרים יצחקו לנוכח הציות המושלם שלו והשילוב המדויק בעלילה, ואולי קצת יתהו על "איך זה שהוא נובח בדיוק כשצריך".

שילובם של בעלי חיים בקולנוע, החל מכלבים וחתולים ועד לחיות בר כדובים ואריות, אינו חדש כלל. מפיקי הסרטים הבינו כבר מזמן את הפוטנציאל שבחיבור בין הצופה לחיה, כדרך נוספת להמראת הרייטינג ולהשבחת העלילה. במאה ה-20 הנושא הפך נפוץ יותר עם שילובם של בעלי חיים בפרסומות ובתוכניות טלוויזיה.

אז איך זה ש"דובי דוברמן" ז"ל היה נובח בדיוק כשמישהו כמעט נדרס? שאלה טובה. זמן מה אחרי שהעסק תפס תאוצה בעולם, החלו להתעורר שאלות על הדרך שבה מובילים את בעל החיים שעל הקאסט לבצע את הדרוש ממנו בתסריט. ארגונים להצלת בעלי חיים, שהיו אז בחיתוליהם מבחינת המודעות החברתית והתקשורתית, החלו "לחפור" בנושא ולגלות תמונת מצב לא סימפטית בכלל.



כך לדוגמה, הצלם האמריקני-בריטי אדוארד מייברידג' (ממבשרי אמנות הקולנוע) והמדען הצרפתי אטיין-ז'ול מארה, השתמשו על-פי עדויות בכוח, כדי להציב חיות מול מצלמותיהם עוד בסוף המאה ה-19. מארה שמט חתול הפוך כדי לתעד את נפילתו על ארבע. תומס אדיסון, לעומתם, הסריט חשמול של פיל (1903).

בתקופה ההיא ולאחריה, החלו הקרקסים להפוך לספקי ה"סחורה" של הצלמים והמדענים. עם התפתחות הטכנולוגיה וצילומי הסרטים, הוחלפו הקרקסים בגופים שמתמחים באספקת חיות לסרטים. היו חברות הפקה שאף החזיקו מכלאות עצמאיות.

את החיות היו מאלפים בשיטות דומות לאלו הנהוגות בקרקסים. בין השאר, היו "משכנעים" חיות לפעול בהתאם לתסריט, על-ידי שימוש בקולרים חשמליים. בשנת 1930, לאחר שנחצו כל הגבולות התמתנה שיטת האילוף הקשה.

ומה בישראל 2009? בפועל, השוק פרוץ. אמנם פיקוח רשמי על-פי חוק יש, והוא מוטל על המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, אבל אכיפה בפועל לא ממש קיימת ומפיק שרוצה כלב לפרסומת או לסרט לא צריך לעבור שבעה מדורי ביורוקרטיה. הוא פשוט פונה למאלף כלבים בעל שם בתעשייה, מוסר לו את התסריט ומקבל את הדרוש לו.

אז נכון שבישראל לא זכורות עדויות על התעללות בבעלי חיים לצרכי צילום, כי איזה מפיק יעיז להתעמת עם ארגוני בעלי החיים המקומיים ועם בעלי הכלב. מצד שני, אין אף תיעוד ורישום על תדירות השימוש שנעשה בחיות למטרה הזאת, כיום ובשנים קודמות.

זרי פאוסט, מאלף כלבים שעובד עם תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית מעת לעת, מעיד שהשימוש בחיות לצרכי מסך "גבוה מאוד ורק עולה כל הזמן. תסתכל בטלוויזיה ובפרסומות". מנגד, חולק עליו ד"ר אבי קרן צבי מהמרכז לחיות אקזוטיות ברמת-גן. "פעם זה היה יותר נפוץ. היום, כשהמחשבים והטכנולוגיה מאפשרים "לשתול" תמונות בעלילה, פחות נדרשים בעלי-חיים".

כך או כך, הן פאוסט והן קרן צבי עמדו לשירותה של התעשייה בעבר הרחוק והקרוב. "אין סרט מושלם בלי בעלי חיים", קובע פאוסט ומיד מוסיף ש"על כל סרט טלוויזיה אחד עושים 100 אלף פרסומות". פרופורציות מה שנקרא.



כיצד בוחרים כלב או סוס לסרט או לתוכנית טלוויזיה?
קרן-צבי: "התהליך מתחיל מהקופירייטר, שיושב ומחליט. לפני המון שנים היו תשדירי שירות שקראו לחסוך בחשמל. הציגו מה קורה כששוכחים את המזגן דולק והחדר קפוא, והבאתי להם פינגווין שטייל פינגווין בתוך החדר כדי להמחיש את הקור. הרעיון בגדול זה להרגיל את החיה לכל ההמולה מסביב. זה מתחיל מלהוציא אותה ממקומה הטבעי, שתתרגל לנסיעה, להיכנס ולצאת מכלוב, ועד לאור של פרוז'קטור.

"בזמנו עשיתי לרמדיה איזו פרסומת שרצה בקולנוע עם גורי דובים. זה התחיל מכך שהבאתי להם פרוז'קטורים לכלוב, לזמן קצר שהלך והתארך. אחר כך היה צריך להרגיל אותם לנסיעה, להכניס את הכלוב לג'יפ ולעשות איתם סיבובים קצרים וארוכים יותר, ואז להרגיל אותם לסט".

אין בכך אלמנט של סבל עבורם?
"אם אתה מרגיל אותם נכון אז מבחינתם זה משחק. אם אתה לוקח חיה ומזריק לה חומר, ושם עליה חגורות וחוטים ומטשטש אותה, אז זו כן התעללות, ואת זה אני לא עשיתי".

פאוסט: "אני לא מחזיק 200 כלבים על הסט שלי שאם יבוא מישהו יהיה לי מה לתת לו. אני לוקח מאנשים שאני מכיר, אנשים שאילפתי בשבילם".

עד כמה מורכב אילוף בעל חיים לסרט או לפרסומת?
קרן צבי: "בחלק מהמקרים עובדים על התניה של מזון. בחלק אתה עובד על ריחות. אם אתה רוצה שהוא ישתין במקום מסוים, שפוך שתן של זכר אחר והוא ישתין שם. תנועות ידיים – אתה עומד מחוץ לפריים ועושה לו תנועות עם הידיים והוא עושה מה שהוא צריך. סוס למשל, אם אתה נותן לו להריח ריחות מסוימים אז הוא מפשיל את שפתותיו וזה נראה כאילו שהוא צוחק. ברגע שאתה מכיר את החיה אז זה קל יותר".

פאוסט: "זה יכול לקחת שעות לצלם סצנה אחת. לרוב אתה סוחב את זה על ימים שלמים. זה עדיין בעל חיים, ויש גירויים שמזיזים אותו מהפוקוס. ברגע שמצאתי את הכלב המתאים, אני מקבל את התסריט, לומד את התפקיד של הכלב בתסריט, ומתחיל ממפגש היכרות עם השחקנים.

"התהליך הראשוני מתחיל כשהמפיק והבמאי יוצרים איתי קשר, ובודקים את החיה אם היא מתאימה חזותית. אחר כך בודקים את היכולות שלה, ומקיימים מפגש עם השחקנים. לא מזמן עשינו סרט עם כלב שהיה צריך לתפוס את אחד השחקנים בביצים. תאר לעצמך כמה זה לא נעים ואני צריך להסביר לו 'תשמע אין לך מה לדאוג, הכלב לא יתפוס לך את הביצים אלא את המתקן שבתוך המכנסיים' ".

מה קורה כשבעל החיים מסרב לשתף פעולה? מחליפים אותו או מכריחים אותו?
קרן צבי: "לא נתקלתי בזה. שם המשחק הוא להפעיל את החיה נכון. בארצות הברית היו חוות מיוחדות שגידלו בהן חיות לסרטים. בזמנו עשו פרסומת עם טיגריס, וזה נראה שהוא קופץ מיער ליער, צילמו אותו קופץ מרמפה לרמפה, ואתה 'שותל' את הקפיצות בתוך תפאורת ההרים".

פאוסט: לא ניתן להכריח בעל חיים. זו התעללות. מי שעושה את הפרסומות אלה אנשי מקצוע. הסרט אותי לא מעניין. אני לא מרוויח כסף מהסרט אם הוא יצליח או לא".

איזה בעל חיים הכי קשה לאלף לסרט?
קרן צבי: "דובים. בדרך כלל עובדים עם דובים שיש להם רסן על הפה. טווח האזהרה שלהם קצר מאוד. לטיגריס ולאריה, למשל, יש קיפול אוזניים, או נענוע זנב. אם אתה עובד נכון על התניה חיובית אז לא אמור לקרות כלום. אבל אם תעשה לו התניית כאב, תמיד יהיה משהו שיפחיד אותה".

פאוסט: אין פה עניין של קושי. זו התניה. כלב הוא הכי קל לאילוף, כי יש לו אינטרס לרצות אותך. בעלי חיים אחרים יצריכו לעבוד עם מזון וזה לוקח יותר זמן כי רצון החיה שונה משלך. ברגע שכלב הבין את התפקיד שלו, הוא יעשה את זה. אתה גם חייב להבין שלרוב השחקנים, כלב נראה 'שחקן' טבעי. בנוסף, אנחנו לא עובדים עם כלבים בעייתיים. אני לא מתכוון לגזע, אלא לכלב שלא עבר תהליך חינוך נכון".

הגם שלכאורה ישנם נהלי עבודה מסודרים יחסית, פאוסט וקרן צבי חלוקים בנוגע לקיומו של פיקוח על אותה עבודה. "יש פיקוח", טוען קרן צבי. "המשרד לאיכות הסביבה אמור לעשות זאת, ורשות הטבע והגנים אם מדובר בחיות בר".

פאוסט שולל נחרצות, אבל גם ממהר להרגיע. "לא קיים פיקוח בישראל. אנחנו מדינה קטנה ואין פה הרבה בעיות בהקשר הזה".

בישראל סדרי העדיפויות החברתיים שונים, הביורוקרטיה מסַרבלת ובעלי החיים במעבדות הם אלה שזוכים ל"זכוכית מגדלת" מצדם של הפעילים, אם בכלל. אבל בעוד שבישראל הבלגן בסוגיית הפיקוח חוגג, בארצות הברית לקח את התפקיד לידיו ארגון AHA. זהו ארגון רווחת בעלי החיים הוותיק באמריקה, המטפל גם ברווחת ילדים.

AHA זכה במונופול הפיקוח על חיות בסרטים, גם כיום. פועלת בו מחלקה לקולנוע שמפקחת על השימוש בחיות בטלוויזיה, בפרסומות, בסרטוני וידאו ובדימויי מחשב.

כללי הארגון מפרטים במפורש, על-פני כמה עשרות סעיפים, שורת הנחיות כלליות לכל החיות שלוקחות חלק בהפקה. ההנחיה הכללית היא איסור לגרום למות חיה או לפציעתה. בשאר הסעיפים מגוללים תנאי ההפקה הנדרשים.

בין התנאים הללו: הובלת בעלי חיים תתבצע באופן "בטוח והומאני". לאחר ההובלה, יש לאפשר להם לנוח ולהתאקלם; חיות שהובאו ממקומות שונים יופרדו כדי למנוע התפשטות מחלות; תנאי ההחזקה המזעריים של החיות באתר הצילומים, כוללים אספקת מים הולמת, הגנה מפני שמש או קור וגשם, בקרת אקלים במידת הצורך, אוורור, ניקיון ועוד; אנשי הצוות לא ילטפו חיות או ישחקו איתן אם המטפלים או נציג AHA חושבים שהדבר אינו לטובתן; אסור לצרוב מספר על גופן של החיות; אסור להשתמש בחיות צולעות; אסור לגרום לקרבות בין חיות ועוד.    

אז בפעם הבאה כשאתם מתרפקים על סרט בו מככבים בעלי חיים, חישבו גם על השחקנים...

 בחזרה לרשימת הכתבות

 

תגובות לכתבה

 
  אודות האתר | תנאי שימוש | צרו קשר  שתף בפייסבוק

עיצוב האתר: רותי כרמי, פיתוח ותוכן: קולורס • כל הזכויות שמורות לפורטל בעלי חיים BestFriend ©