קרוביו של הכלב

הכלב שייך למשפחה של בעלי-חיים הנקראים בעלי החיים הכלביים (Canidae). כאשר הכלב המבוית נקרא כלב הבית (Canis familiaris). בני משפחה נוספים במשפחת הכלביים הם: זאבים, תנים, שועלים, קיוטים וכלבי הבר. לכולם מספר תכונות משותפות, אשר החשובה מבין כולן היא תכונות השיניים שלהם. מדובר במספר רב של שניים המותאמות לחיתוך וגריסה ומסוגלות ללעוס ביעילות מזון מן החי ומן הצומח.

למרות שהזאב, השועל והתן נחשבו כל אחד מהם לאביו הישיר של הכלב. המקור למגוון הגזעים הרחב הקיים במשפחה זו, הוא הרבעה אינטנסיבית מעשה ידי אדם וטיפוח תכונות בכלבים נבחרים.

בעידן הפליאוקן (לפני 60 מליון שנה), חי ביערות בעל חיים קטן דמוי סמור, בעל גוף ארוך וגמיש, זנב ארוך ורגליים קצרות שנקרא מיאקיס. זהו האב הקדמון של משפחות נוספות – הרקוניים, הדוביים, הסמוריים, הגחניים, הצבועיים והחתוליים. בדומה לדובים, הוא פסע על כל כף הרגל, היו לו שיני טורף ומוח קטן יחסית אך גדול יותר ממוחותיהם של טורפים אחרים בני אותה תקופה.

בעידן האוליגוקן (לפני 35 מליון שנה) כבר התפתחו מהמיאקיס למעלה מ- 40 כלביים קדומים, חלקם דמויי דב, חלקם דמויי צבוע, חלקם דמויי חתול וחלקם דמויי כלב – שהם היחידים ששרדו.

בעידן המיוקן (לפני 20 מליון שנה) חי דמוי הכלב שנקרא מזוקיון. לסתותיו היו צרות משל הכלב המודרני, גופו וזנבו ארוכים ורגליו קצרות ומעובות. בסוף עידן המיוקן כבר התפתח הטומרקטוס שהיה בעל אינסטינקטים מודרניים כמו של הכלב המודרני.

בעידן הפליאוקן (לפני 5-7 מליון שנה) הופיע לראשונה הכלב בעל 4 אצבעות ברגל האחורית ורגלו התאימה לרדיפה אחרי טרף. לפני מליון שנה שוטט באירו אסיה אביהם הישיר של הכלבים והזאבים של היום – הזאב האטרוסקי.

ניתן ללמוד, על פי מאובנים שנמצאו, כי תהליך ביות הכלב התחיל במזרח התיכון, לפני כ- 10,000 – 35,000 שנה. יש מדענים הסוברים שהביות התחיל בזאבים שתרו אחר מזון בערמות אשפה ליד מגורי האדם, ויש הסוברים שהאדם הקדמון ביית גורי זאבים לאחר שצד את הוריהם.

הכלב המבוית התפשט בעקבות האדם לכל העולם מלבד לאנטארקטיקה. בכל מקום שבו חיו שגשגו הכלבים בזכות השימושים הרבים של האדם בהם, כושר הסתגלותם הגבוה, תבונתם ושיתוף הפעולה החברתי שלהם – הלהקה.

קרובי המשפחה המודרניים של הכלב המבוית הינם רבים:
זאב אפור (מצוי באמריקה הצפונית, אירופה, אסיה ובמזרח התיכון. משקלו 12-18 ק''ג והוא ניזון מבעלי חיים, ויכול לחיות גם על נבלות וצמחים).
קויוטי (מצוי באמריקה הצפונית ובקנדה, משקלו 11-15 ק''ג, ניזון בעיקר ממכרסמים, לעיתים מפרות וחרקים, אך מסוגל גם לצוד חיות גדולות יותר).
זאב אדום ( מקורו במזרח אמריקה, אך מדובר בגזע שהוא בסדנת הכחדה, משקלו 15-30 ק''ג), תן (מצוי במספר מקומות בעולם ובכמה תת סוגים, משקלם נע בין 7 ל-15 ק''ג).
שועל (קבוצת היונקים מהנפוצות ביותר, מצוי באמריקה, אירופה, אסיה ואפריקה).
דול (כלב בר מאסיה, נפוץ בעיקר במערב אסיה, משקלו 12-20 ק''ג).
זאב יערי (מוצאו ביערות אמריקה הדרומית, משקלו 5-7 ק''ג ונתון כיום בסכנת הכחדה).
שועל-רקון (מוצאו במזרח אסיה, דומה בחיצוניותו לרקון, משקלו עד 8 ק''ג).
זאב-טלוא (מוצאו מאפריקה, משקלו 20-30 ק''ג, צד בלהקות בעלי חיים שונים).
זאב הרעמה (מוצאו מדרום אמריקה, משקלו כ-22 ק''ג, וגם הוא נתון בסכנת הכחדה כיום).
הדינגו (מוצאו מאוסטרליה, מצוי כיום גם בתאילנד וברומה. משקלו כ-20 ק''ג, ידוע בתקיפותיו בעלי חיים ביתיים).